אני חייב להגיד שגם בגיל 24 לא נמאס לי להתחפש בפורים. אולי נמאס להשקיע הרבה מאמץ, כי את העולם האמיתי מעניין לעיתים רחוקות שאתה צריך זמן וכסף בשביל להביע את עצמך כיאות בתחפושת. מזל שמדי פעם יש תחפושות שאפשר למחזר.
יחצ"נות
קצת מרתיחה אותי התגובה הרווחת לגבי פרוייקט ההסברה החדש של משרד ההסברה והתפוצות. היא קצת מזכירה לי את התגובה לקמפיין העידוד לחיסכון במים, שאז נטען כי הממשלה פשוט מגלגלת את האשמה לציבור בלי להציע פתרון אמיתי (והיו כאלו שאמרו שזו קונספירציה המיועדת להעלות את ערך הגולן בידי הציבור בכדי להצדיק את המשך הסכסוך עם סוריה, אבל יש להם חצץ בין האוזניים אז זה בסדר).
בשני המקרים הבעיה הגיעה משני הכיוונים. במקרה משבר המים, מחד ישנם אנשים שלא קולטים שאנחנו חיים במדבר ומאידך הממשלה, כאילו מתוך מסורת אל-מפלגתית ואמונים למונופול מקורות, מעכבת פתרונות, כדוגמת הטפלת מים (שעובדת נפלא במדבר אחר הרבה פחות נחמד והרבה יותר גדול, חצי האי ערב). במקרה אופיינו השחוט, תמיד אפשר להאשים את מדיניות החוץ, אבל עיקר הבעיה היא ברמה שמדיניות חוץ פשוט לא יכולה לרפא. אנשים שלא רואים חדשות באופן קבוע (תתפלאו, אבל כשהמדינה שלך לא שרויה במשבר כלכלי מתמשך ולא נמצאת באיום קיומי מתמיד, זה קורה) רואים את ישראל רק כשקורה משהו ממש רע, כשישראלי עוקף אותם בוולגריות בתור במגדל אייפל או כשישראלי "מאוד אינטיליגנטי" מגיע עם סט טיעונים מחושבים וקוהרנטיים המצביעים עלינו כמדינת אפרטהייד.
האחרון הכי מפריע לי ודווקא כאן יוזמת משרד ההסברה היא הפתרון הטוב ביותר. ללמד את העולם שאנחנו מובילים בביוטכנולוגיה על רובו ושאם היה לנו גמל אז גם לו היו מסכי DVD בדבשת זה יפה, אבל כל זה לא ממש יעזור לנו אם חושבים שכל מדינת ישראל היא איזור לחימה מדברי עם ערימה של פראים. עד שלא נשמיע את הנרטיב הישראלי, אנחנו תמיד נפסיד בדעת הקהל מול הנרטיב הפלסטיני. עד שלא נדבר על התרבות שלנו, נראה לא מתורבתים. עד שלא נדבר על הגיאוגרפיה שלנו, אף אחד לא יבוא לראות אפילו איך המדינה שלנו נראית מלמעלה. והכי חשוב, עד שלא נסביר להם שזה חוקי להיות ערבי בישראל, יחשבו שאנחנו מדינת אפרטהייד.
זו לא העבודה שלכם (וזה למה אתם לא מקבלים על זה כסף) אבל זה חשוב וכולנו יכולים רק להרוויח מזה. אז תחשבו על זה. לכו לאתר ותחשבו על זה. בתור שמאלנים אתם אמורים להיות זורמים כאלה...
תשומת לב
הבלוג פעיל כבר חצי שנה.
הבלוג היווה לי במה לא רעה להבעת דעותי וכסתם מקום לזיין בשכל. מה שחבל לי הוא שלא קיבלתי הרבה תגובות כאן. אני יודע שלאנשים יש מה להגיד כי הרבה פעמים מגיבים לי בפייסבוק או בפנים או בפתק הקשור ללבנה הנזרקת דרך החלון. גם חבל לי שלא רווחת במדינתינו תרבות הג'אנק מייל שבה אתם מנצלים את הקלות הבלתי נסבלת להפיץ את הבלוג, אבל ניחא. עכשיו שאמרתי את זה אולי אפילו תשקלו לעשות זאת.
מה שכן אני שוקל להפרד מהפורמט המלווה אותי פחות או יותר מתחילת הכתיבה. הסיבה שהתחלתי איתו היא שלא רציתי להישפט על נושאים בודדים בפוסטים הראשונים. רציתי ליצור מאגר נושאים גדול די מהר בכדי ליצור עניין, אבל אני חושב שעל הדרך יצרתי בלוג שמפרך לקרוא וגם טיפה מפרך לכתוב (על כן קצב הפוסטים). מה אתם חושבים? לשנות פורמט? אולי גם לעצב פה טיפה?
כל הכבוד ל...
עצמי על שהחזקתי פה כחצי שנה.
לסיום
בזכות הקבוצה הזו בפייסבוק אני עכשיו יודע איך להכין עוגת שוקולד סבירה פלוס ב-5 דקות במיקרוגל. הלכה הדיאטה...
רז.