ערב טוב לכולם.
אוח! נגמר חופש פסח. אני שונא את זה שחופש נגמר בלי שום תחושת מיצוי. בקושי הספקתי חצי מרשימת השאיפות המצומצמת שהצבתי לעצמי. החופש הבא עוד רחוק. לכו תדעו מתי הוא יהיה (ביום העצמאות) אבל פעם הבאה אני אדע איך להתמודד. פשוט לא אציב לעצמי כ"כ הרבה מטרות.
דילוג בין שלוליות
הייתי בטיול בצפון עם חברים במהלך הסופ"ש. היה כיף!
(למצולמים אין קשר למציאות)
יש לנו בחבר'ה מסורת של נסיעה פעמיים בשנה ליומיים באיזור הכנרת עם מסלול ביום הראשון והשתקעות בחוף בכנרת מהערב עד יום למחרת עם הרבה בשר ואלכוהול. זו מסורת שהחזיקה לא מעט זמן וזה משהו שנחמד לצפות אליו. השנה, הכנרת הייתה יותר מיוחדת בשבילי כיוון שהיה לי חלק די גדול באירגון שלה.
כמו כל פעם, התחלנו בשישי בבוקר בקניות שארכו יותר מדי זמן ועלו מלא כסף. אח"כ שמנו פעמינו לכיוון נחל הזאכי. לפני כמה שנים עשינו חלק מהזאכי הלוך-חזור והיה ממש נחמד אז החלטנו שהפעם נעשה את כל הזאכי והיה פשוט זוועה. ברור שהיה צחוקים והיה נחמד שכל המסלול הוא במים אבל הוא היה ארוך ומתסכל. אולי היינו צריכי להודות בפני עצמינו שאנחנו צריכים מסלול מותאם לילדים.
אח"כ נסענו להתמקם בכינרת בתוך ים של ערסים לטובת רוטינת אוכל-אלכוהול-שינה-אוכל-אלכוהול-מים-אוכל-אלכוהול-הבייתה. כצפוי, לא יכולנו לישון בגלל המזרחית והערסים שדיברו על הזמן שהם היו בכלא/במג"ב/בגמילה תוך כדי שהם מדרבקים על האוהלים שלנו, אבל חוץ מזה היה נחמד. לא היו תקלות קטסטרופליות.
ואז זה נגמר.
כולנו חזרנו לקיום המשעמם שלנו בתור מתכנתים, מהנדסים, סטודנטים, עובדי עבודות חסרות אופק. בלי על האש, בלי אלכוהול, בלי להכנס למים, בלי לגור באוהל, בלי לטייל בטבע. פשוט סתם. קצת קשה לי עם זה. אבל יהיו עוד סופי שבוע ועוד טיולים. יהיה עוד אור בקצה המנהרה. רק חבל שאחרי קצת אור יש עוד מנהרה.
עוד זן
נתקלתי בקבוצה בפייסבוק שקוראת לעצמה "השמאל הלאומי". בהתחלה התייחסתי בסקפטיות לטענות שלהם באשר לזה שהם לא ערימה שונאי ישראל והתאפקתי חזק שלא לעשות את הבדיחה המתבקשת ולכנות קבוצה של סוציאליסטים עם אג'נדה לאומית "נאציונאל-סוציאליסטים". לאחר קריאה לא מעמיקה הבנתי את הבעיה של השמאל החדש הזה, שהיא אותה בעייה של השמאל הישן - עיוורון מהול בחיבה עזה למילים יפות.
הפספוס של הנקודה בכ"כ הרבה מקרים הוא תכונה שמאלנית מובהקת והם לא בוחלים בה. בנושא הנסיגה לגבולות 67', למשל, הם מזמרים את מנטרת השמאל המתון המאוסה "ניתן להם מה שהם רוצים ואם הם יעשו משהו לא בסדר, ניכנס בהם". עיקר ההבדל בין האג'נדה השמאלנית לימנית היא שאנחנו לא בוטחים בהם. אנחנו יודעים שהם יעשו משהו לא בסדר כיוון שכל תנועת השחרור שלהם מבוססת על הרצון שלהם להדוף אותנו מכאן. וגם אם זה באמת יקרה, למה השמאל חושב שהעולם יהיה מאחורינו בסיטואציה שכזאת? למה הם בטוחים שמעשי צדקה מובילים לחיים טובים יותר? אני בטוח שזה לא כי זה כתוב בתנ"ך...
בתנועה הזאת יש כמה אנשים אם שאיפות טובות, אבל הם עדיין מדמיינים יותר מדי חזק. הם בסך הכל מחפשים צידוק רציונאלי לגישה בעייתית בשלל תחומים. אני אשמח אם כל החברים הפרו-פלסטינאים שלי יעברו לתמוך בזה, אבלאני מתבנקר במערה שלי.
כל הכבוד ל...
מייק פאטון, סולן Faith No More שהתאחדו לפני טיפה פחות משנה, על האלבום החדש שלו, Mondo Cane, שיצא בחודש הבא. להבדיל מימים כתיקונם בהם הוא צורח ג'יבריש לתוך מיקרופונים, באלבום הזה הוא עושה קאוורים אורקסטרים לשירי פופ איטלקיים. לפי הופעה חיה באמסטרדם של ההרכב שצפה באינטרנט לא מעט זמן, כל העסק יצא לו לא רע בכלל. לכבוד האירוע הזה הוא אפילו העניק ראיון, שבשביל מייק פאטון זה "כל הכבוד" בפני עצמו, כיוון שחלק מטבעו המיסטי כרוך בלהימנע מדברים כאלה.
לסיום
דרך מצויינת להעביר שעות של זמן פנוי בצורה שלא שורפת את המוח היא לחרוש על eHow.com . אתר שמלמד אותך איך לעשות הכל החל מלעשן נקניקיות וכלה בלרקוד ריקוד עמוד.
חזל"ש קל,
רז.
אוח! נגמר חופש פסח. אני שונא את זה שחופש נגמר בלי שום תחושת מיצוי. בקושי הספקתי חצי מרשימת השאיפות המצומצמת שהצבתי לעצמי. החופש הבא עוד רחוק. לכו תדעו מתי הוא יהיה (ביום העצמאות) אבל פעם הבאה אני אדע איך להתמודד. פשוט לא אציב לעצמי כ"כ הרבה מטרות.
דילוג בין שלוליות
הייתי בטיול בצפון עם חברים במהלך הסופ"ש. היה כיף!
(למצולמים אין קשר למציאות)יש לנו בחבר'ה מסורת של נסיעה פעמיים בשנה ליומיים באיזור הכנרת עם מסלול ביום הראשון והשתקעות בחוף בכנרת מהערב עד יום למחרת עם הרבה בשר ואלכוהול. זו מסורת שהחזיקה לא מעט זמן וזה משהו שנחמד לצפות אליו. השנה, הכנרת הייתה יותר מיוחדת בשבילי כיוון שהיה לי חלק די גדול באירגון שלה.
כמו כל פעם, התחלנו בשישי בבוקר בקניות שארכו יותר מדי זמן ועלו מלא כסף. אח"כ שמנו פעמינו לכיוון נחל הזאכי. לפני כמה שנים עשינו חלק מהזאכי הלוך-חזור והיה ממש נחמד אז החלטנו שהפעם נעשה את כל הזאכי והיה פשוט זוועה. ברור שהיה צחוקים והיה נחמד שכל המסלול הוא במים אבל הוא היה ארוך ומתסכל. אולי היינו צריכי להודות בפני עצמינו שאנחנו צריכים מסלול מותאם לילדים.
אח"כ נסענו להתמקם בכינרת בתוך ים של ערסים לטובת רוטינת אוכל-אלכוהול-שינה-אוכל-אלכוהול-מים-אוכל-אלכוהול-הבייתה. כצפוי, לא יכולנו לישון בגלל המזרחית והערסים שדיברו על הזמן שהם היו בכלא/במג"ב/בגמילה תוך כדי שהם מדרבקים על האוהלים שלנו, אבל חוץ מזה היה נחמד. לא היו תקלות קטסטרופליות.
ואז זה נגמר.
כולנו חזרנו לקיום המשעמם שלנו בתור מתכנתים, מהנדסים, סטודנטים, עובדי עבודות חסרות אופק. בלי על האש, בלי אלכוהול, בלי להכנס למים, בלי לגור באוהל, בלי לטייל בטבע. פשוט סתם. קצת קשה לי עם זה. אבל יהיו עוד סופי שבוע ועוד טיולים. יהיה עוד אור בקצה המנהרה. רק חבל שאחרי קצת אור יש עוד מנהרה.
עוד זן
נתקלתי בקבוצה בפייסבוק שקוראת לעצמה "השמאל הלאומי". בהתחלה התייחסתי בסקפטיות לטענות שלהם באשר לזה שהם לא ערימה שונאי ישראל והתאפקתי חזק שלא לעשות את הבדיחה המתבקשת ולכנות קבוצה של סוציאליסטים עם אג'נדה לאומית "נאציונאל-סוציאליסטים". לאחר קריאה לא מעמיקה הבנתי את הבעיה של השמאל החדש הזה, שהיא אותה בעייה של השמאל הישן - עיוורון מהול בחיבה עזה למילים יפות.
הפספוס של הנקודה בכ"כ הרבה מקרים הוא תכונה שמאלנית מובהקת והם לא בוחלים בה. בנושא הנסיגה לגבולות 67', למשל, הם מזמרים את מנטרת השמאל המתון המאוסה "ניתן להם מה שהם רוצים ואם הם יעשו משהו לא בסדר, ניכנס בהם". עיקר ההבדל בין האג'נדה השמאלנית לימנית היא שאנחנו לא בוטחים בהם. אנחנו יודעים שהם יעשו משהו לא בסדר כיוון שכל תנועת השחרור שלהם מבוססת על הרצון שלהם להדוף אותנו מכאן. וגם אם זה באמת יקרה, למה השמאל חושב שהעולם יהיה מאחורינו בסיטואציה שכזאת? למה הם בטוחים שמעשי צדקה מובילים לחיים טובים יותר? אני בטוח שזה לא כי זה כתוב בתנ"ך...
בתנועה הזאת יש כמה אנשים אם שאיפות טובות, אבל הם עדיין מדמיינים יותר מדי חזק. הם בסך הכל מחפשים צידוק רציונאלי לגישה בעייתית בשלל תחומים. אני אשמח אם כל החברים הפרו-פלסטינאים שלי יעברו לתמוך בזה, אבלאני מתבנקר במערה שלי.
כל הכבוד ל...
מייק פאטון, סולן Faith No More שהתאחדו לפני טיפה פחות משנה, על האלבום החדש שלו, Mondo Cane, שיצא בחודש הבא. להבדיל מימים כתיקונם בהם הוא צורח ג'יבריש לתוך מיקרופונים, באלבום הזה הוא עושה קאוורים אורקסטרים לשירי פופ איטלקיים. לפי הופעה חיה באמסטרדם של ההרכב שצפה באינטרנט לא מעט זמן, כל העסק יצא לו לא רע בכלל. לכבוד האירוע הזה הוא אפילו העניק ראיון, שבשביל מייק פאטון זה "כל הכבוד" בפני עצמו, כיוון שחלק מטבעו המיסטי כרוך בלהימנע מדברים כאלה.
לסיום
דרך מצויינת להעביר שעות של זמן פנוי בצורה שלא שורפת את המוח היא לחרוש על eHow.com . אתר שמלמד אותך איך לעשות הכל החל מלעשן נקניקיות וכלה בלרקוד ריקוד עמוד.
חזל"ש קל,רז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה