שאלות נפוצות, ביקורת אנטילקונית והפסים מהם ירד ארגון "בצלם"

ערב טוב לכולם.

שבתי לאחר מתיחת פנים קלילה, שהיא חלק ממתיחת פנים קלה שאני עושה לבלוג. במסגרתה נוסף מדור של שאלות נפוצות. אני יודע שרבים מכם יושבים ואומרים לעצמכם "מעולם לא נפוצו לי השאלות הללו" אבל תתפלאו, את חלקם שמעתי (או קיוויתי לשמוע) לפחות פעם אחת. אתם מוזמנים להוסיף בתגובות של השאלות הנפוצות שאלות שכן נפוצות לכם.




ביקורת אנטילקונית

בתור בעל בלוג, אני לעיתים חש צורך להאריך בדיבור. למשל "בשבת שעברה, לאחר הסתבכות קלה בתל-אביב, ראיתי עם חברים הופעה של Kitzu ו-Tiny Fingers באוזןבר ואז בדרך חזרה אכלנו קיורטוש" זה משפט לקוני מדי. כך המשפט הזה הופך לחמש פיסקאות:

הסתבכות קלה בתל-אביב - אני שונא להתבלבל בת"א. שונא! מישהו צריך לעלות על בולדוזרים, להשמיד את כולה ולבנות מחדש. מי הגאון שאמר "לא, אין צורך בפניות ימינה"? עם כל הכיף של להסתובב בת"א ברגל ולצאת לת"א, להכנס אליה עם רכב נותן תחושת חוסר האונים שמעורר רעב אחרי טיפול שיניים. נוסף על זה גם כל עניין החנייה והתשלום עליה. זוועה...

Kitzu - בגלל ההסתבכות לעיל הגענו רק לשיר השני שלהם אבל עדיין היה מעולה. הם כנראה הברייקדאנסרים הגרועים בעולם, אבל הם להקת רוק טובה מאוד עם תחושת Led Zeppelin פוגשים Radiohead. ראיתי אותם בפעם הראשונה באינדינגב האחרון והיה ממש נחמד. מאז רציתי לראות הופעה שלהם שוב ולאחר כמה פספוסים התאכזבתי שההופעה הייתה כ"כ קצרה. אבל קניתי את הדיסק הלא רע בכלל שלהם ("חול") ואפילו נתתי High Five לסולנית ולמתופף אז זה לא היה פספוס אחרי הכל. זה חבל שהלהקה הירושלמית הזאת לא מופיעה כ"כ הרבה במחוזותינו אבל אני, אישית, אנסה להגיע להופעה הבאה.

Tiny Fingers - וואו. היה מטורף. טייני פינגרס הם פאוור טריו (גם ירושלמי) שעושים מוזיקה אינסטרומנטלית מדהימה המשלבת רוק, מטאל, אפקטים ושלל שטויות. אני לא ממש בטוח איך דבר כזה עובד בתור דיסק אבל ההופעה הייתה פיצוץ. כאן נתתי High Five רק למתופף. חבל שהם לא מופיעים יותר מדי. אני חושב שזה קשור לזה שהם נראים באופן תמידי כאילו הם כרגע קמו משנת חורף והם לא ידעו איזה שירים הם מנגנים מדי פעם...

האוזןבר -זו הייתה הפעם הראשונה שלי באוזן בר, פאב ההופעות של האוזן השלישית, והיה יחסית נחמד. בהתחשב בעובדה שגבו מאיתנו 40 ש"ח כניסה (בגלל ההופעות, אני מניח) יצא שהבירה הייתה קצת יקרה (23 לחצי גולדסטאר), אבל כמו שיהודי טוב אמר פעם "הכל יחסי". ההלם הראשוני מהמקום היה קשור לכמה הוא קטן. בגלל שהגענו מאוחר והחברים שלנו הגיעו מוקדם היינו צריכים לחתוך את כל הקהל מהפינה הימנית האחורית לשמאלית הקדמית, מרחק קטסטרופלי של 8 מטר בערך. כשהגעתי למחוז חפצי, הייתי כ"כ קרוב לבמה עד שאני והסולנית של קיצו יכולנו לתקשר האחד עם השניה ע"י ניענוע הגבות שלנו (מה שקרה, דרך אגב; נראה לכם שיש לי מצב?). מה שיותר הפתיע אותי הייתה העובדה שיחסית לשאר המקום, השירותים היו פשוט קתדרה! בשורה התחתונה, זה מקום נחמד וחסר פרופורציות. חשוב להגיע מוקדם כי הוא מתמלא מהר מאוד.

קיורטוש -מממ... קיורטוש... זה טעים! זה מתוק ומשמין וחסר כל תועלת. זה עוגה הונגרית בצורת צינור ניקוז בייתי (אבל טעימה הרבה יותר). הקיורטוש שאכלנו היה קיורטוש שוקולד וחלבה שהגיע אלינו חינם דרך מישהי שעובדת במקום שבו מוכרים את החרא הזה, מה שהפך אותו לטעים יותר. הוא פריך ורך בו זמנית, והכי חשוב, מתוק. מומלץ בחום (למרות שזה 25 ש"ח).

אני צריך לעשות יותר דברים מרגשים בחיים...


הפסים מהם ירד ארגון "בצלם"

אני לא ממש רציתי לכתוב על יום הזיכרון או על יום השואה, כי אני לא צרכן כזה נלהב של אבל, אבל אני נאלץ לרתוח על כך שבכירה בארגון "בצלם" אמרה כי ישראל הופכת את חללי צה"ל ל'סלבס' ומעודדת ילדים להיות שהידים.

אני יודע שכתוב בלינק ששמתי שהיא כתבה את זה באיזשהו בלוג פרטי שלה וש"בצלם" פחות או יותר מתנער ממנה, אבל זו לא הפעם הראשונה בה אירגון "זכויות האדם" הזה עושה משהו שמעצבן אותי כך שאני די בטוח שישנם אנשים בו שלא לוקחים חלק בהתנערות האמורה. כבר כתבתי פה שאירגונים כמותו נהנים להתהדר בנוצות יפות ובביטואים נאורים, אך הם בסך הכל אירגונים שמעודדים את הצד השני.  ההתייחסות ל"שהידים" היא קצת מוזרה לי, כיוון שזו שכתבה את דברי הבלע האלו כנראה מכירה בשהידים הפלסטינים כלוחמי חופש שבסך הכל מנסים להביע את הרגשות שלה אך הם לא אומנותיים מספיק. אבל משום מה הגלוריפיקציה הנעשית לרוצחים האמיתיים בסיפור הזה היא בסדר. בעיני אותה בכירה, אם אתה מוכן לקפח את חייך בשביל להרוג כמה שיותר יהודים אתה גיבור (או חלאה) בדיוק כמו חייל שנפל בעת שניסה להגן על ביתו.

במאמר מוסגר אומר שהגלוריפיקציה של החללים די ממוקדת בסיפורי הגבורה והקרבות, בכאלו שהדגימו תעוזה אמיתית ובאמת, הלכה למעשה, נפלו בהגנה על המדינה. אותה מדינה בה הבכירה המדוברת וכל החברים שלה גרים. אם זה לא יאה לה, שתלך לגור במקום אחר.

כל הכבוד ל...

בחורה שמתרגמת לשפת הסימנים את "ארץ נהדרת" בשידור החוזר במוצאי שבת. אני לא מסוגל לחשוב על דבר יותר קשה מלתרגם בדיחות בזמן אמיתי לתנועות ידיים. מדי שבוע בערוץ 2 לפני מהדורת החדשות. לא שאני מעודד צפייה של התוכנית הבזוייה הזאת, אבל זה סיפור לזמן אחר...

לסיום

דרוש: נהג תורן לזה.

לילה טוב,

רז.

פסאודו-איברים, אמצעים כשרים ולמה נשים צריכות לשתות גולדסטאר

ערב טוב לכולם.

במהלך הגיחה לכינרת איבדתי צרור מפתחות, כנראה רק בשביל שזו לא תהיה חוויה טובה במאת האחוזים (אם מישהו מוצא צרור מפתחות באזור חוף החלוקים, הוא שלי). אני לא חושב שניתן לתאר את המועקה הראשונית שנופלת בסיטואציה כזאת במונחים ראציונאליים. הרי מדובר באובייקט שכל תכליתו היא להכנס בכמה דלתות ובמקרה הטוב לפתוח בירה אם יש עליו פותחן. זה אפילו לא כמו לאבד סלולרי, דבר שאומר שאי אפשר להשיג אותך ואתה תאלץ לבנות מחדש את כל ספר הטלפונים שלך.

אבל בכל זאת זה כמעט כמו לאבד יד. זה משהו שהיה שם תמיד והשתמשת בו בטבעיות ופתאום ברגע אחד הוא כבר לא שם. אתה מחפש אותו בכיס ולא מוצא אותו. עכשיו אני בשלבים לא מתקדמים במיוחד ליצירת צרור חדש. אני צריך לשכפל מפתח לבית ומפתח למשרד ולמצוא פותחן בירות חדש. עבודה קשה. אולי בסופה באמת יצמח לי צרור מכובד. מי שרוצה לקנות לי מחזיק מפתחות טוב מוזמן.

אמצעים כשרים

זה מפתיע אנשים לשמוע שאני שומר כשרות. כשאני שואל אותם למה, הם בדרך כלל מתביישים בהתחלה להגיד שזה בגלל שאני אשכנזי, אבל הרבה פעמים החיבור הזה מגיע באספקט גזעני אחר. רבים טוענים שזה מוזר שאני שומר כשרות בגלל שאני אינטיליגנטי, אבל זו פשוט גישתם של החברים האנטיתאיסטים שלי. אני זוכר סיטואציה בה ישבנו במסעדה ואחד מהחבר'ה שלא ידע שאני שומר כשרות גילה זאת במקרה, נתקף צורך עז לשכנע אותי שאני אידיוט, ובלי להתייחס לאף אחד מנימוקיו, ניצחתי אותו בזה שאמרתי לו שאני לא מבין מה כ"כ מפריע לו ולמה זיקה ליהדות מרתיחה אותו כ"כ. המנהג הזה מעורר כ"כ הרבה רגשות שליליים אצל אנשים עד שאני מרגיש שיהיו שיקחו את זה בחוסר פרופורציות שאני הולך לוותר עליו.

אני בטוח שיש כמה אנשי בקהל שעושים מכל העסק הזה צימעס עם רצועות חזיר (שאני חייב להגיד, נשמע מגעיל בטירוף) אבל אני כבר אומר שאני כלל וכלל לא מוותר על יהדות. החלטתי שהערכים והמסורת שאני שואף מהיהדות מספקים לי לצורך הגדרתי כיהודי. גם שמירת הכשרות שלי עד כה מתבטאת בסוגי הבשר והפרדת בשר וחלב ואני, למשל, לא שומר על כשרות אלכוהול, מוצרים מן הצומח, כלים, שעטנז והמתנה ממושכת בין בשר וחלב. גם לאחר המעבר הזה אני עדיין הולך להמשיך לשמור כשרות פסח כיוון שזהו מנהג נפרד לחלוטין.

איך שאני רואה את זה, כשרות היא אמת מידה מוסרית, בריאותית ופולחנית לגבי האוכל שאתה אוכל. הכל התחיל ממנהגים מתקופת התנ"ך אשר התגלגלו בוריאציות שונות עם הדורות עד לקנוניזציה של התנ"ך במאה ה-13. עניין ההפרדה בין בשר וחלב התחיל כסלידה ממנהג שבו בישלו גדי בחלב אימו בשביל מזל. האיסור על פירות-ים נולד מזה שבהיעדר קירור (בעייה די נפוצה לפני 3000 שנה) הם מתקלקלים מהר מאוד וגורמים לתחלואה. האיסור על אכילת רוב החיות הבלתי מבוייתות נובע בעיקר מהסכנה שבציד. האיסור על שתיית אלכוהול עם גוי אמור למנוע ממך להמיר את דתך. כל אלו לא רלוונטיים אלי כרגע כי השנה היא 2010 ואני חי בישראל.

כשרות רגילה היא ארכאית כמעט כמו סקילת הומוסקסואלים, ואם להיות כנה לחלוטין, נקעה נפשי מחברות בצד היהדות ברוב המאבקים עליה. כשרות צריכה להיות בחירה, אבל בארצנו הקטנטונת תמיד צריכה להיות האופציה למי שרוצה לשמור על כשרות לנהוג כפי שהוא חפץ. לכשרות צריך להיות מקום שמור במיינסטרים הקולינרי שלנו, גם אם לא כולם מקפידים עליה.

זה יהיה מאוד מאכזב אם אני לא אוהב חזיר, צ'יזבורגרים או שרימפס אבל אומרים לי שזה בלתי אפשרי. נראה. אני לא מבטיח כלום.

למה נשים צריכות לשתות גולדסטאר

אוח! אוח, אוח ועוד פעם אוח! נמאס כבר מהפמיניזם המתלהם שמוליד קבוצות מעיין זו בפייסבוק הקוראות לנשים לא לשתות גולדסטאר בגלל הפרסומות השוביניסטיות לכאורה שלהן. דבר ראשון, נשים גם ככה לא מתות על גולדסטאר, אז אני לא מבין מה לעזאזל הולך פה ולמה ההשמצה הראשונה בקבוצה הזאת מכוונת לטעם הנפלא של הבירה הנהדרת הזאת. הפרסומות לקרמה-מן "שוביניסטיות" באותה מידה אבל שם זה מרומז ואירופאי אז אין שום חרם.

אני באמת לא מבין מה לא בסדר בפרסומות מסוג זאת או הפוסטר שצירפתי. בשום מקום לא נטען שנשים הן טיפשות או פחות טובות מגברים. מדובר פה על אבחנה חברתית מלווה בהומורעל כך שיש הבדלים בין גברים לנשים. גברים לא מבינים את מנהגיהם של הנשים ולהיפך. רוב הבחורות שאני מכיר אוהבות את העובדה שהן עצמן רגשניות, שמות לב לפרטים, מסוגלות למולטיטסקינג והרבה יותר מטופחות מגברים. באותה מידה אפשר להסתכל על הפרסומות האלו מנקודת מבט שהגבר הוא קוף מטומטם, אבל זה פשוט לא יהיה מתלהם מספיק.

יש לי חשק עז לשבת על גולדסטאר עם חבר'ה ולצחוק על בחורות בנושא הזה.

כל הכבוד ל...

מתן פטאל שרושם התקדמות לא רעה בפרוייקט ה"כובע לבית" שלו. רשמתי על הפרויקט הזה לא מזמן ואז עוד הייתי טיפה סקפטי, אבל הפרויקט מגיע כבר לקנה מידה אחר לגמרי מזה שהוא התחיל, עם החלפה קרבה של טלוויזיה עם מגאסון במשהו שאני רק יכול לנחש שהוא יותר טוב מטלוויזיה עם מגאסון (למרות, שבתור גבר, זה נשמע מאוד קשה).

אני חייב להודות שאני פחות סקפטי, אבל אני עדיין אומר שהנדל"ן הראשון שמישהו יציע למתן יהיה בהתנחלות. אם לא הזמנתם את כל החברי שלכם לקבוצה אז זה הזמן.

שיהיה בהצלחה.

לסיום

מישהו יכול להגיד לי איזה מנגנון ביולוגי מכוון לגרום לאיזור הזה בלשון להיות בצבע של הדבר האחרון שאכלת ולמה?

אני עובד כרגע על מתיחת פנים קלה לבלוג אז אלא אם יהיה משהו שיבער בי, לא צפוי פוסט בזמן הקרוב. נתראה בהקדם,

רז.

הבלתי נמנע, דילוג בין שלוליות ועוד זן

ערב טוב לכולם.

אוח! נגמר חופש פסח. אני שונא את זה שחופש נגמר בלי שום תחושת מיצוי. בקושי הספקתי חצי מרשימת השאיפות המצומצמת שהצבתי לעצמי. החופש הבא עוד רחוק. לכו תדעו מתי הוא יהיה (ביום העצמאות) אבל פעם הבאה אני אדע איך להתמודד. פשוט לא אציב לעצמי כ"כ הרבה מטרות.


דילוג בין שלוליות

הייתי בטיול בצפון עם חברים במהלך הסופ"ש. היה כיף!(למצולמים אין קשר למציאות)

יש לנו בחבר'ה מסורת של נסיעה פעמיים בשנה ליומיים באיזור הכנרת עם מסלול ביום הראשון והשתקעות בחוף בכנרת מהערב עד יום למחרת עם הרבה בשר ואלכוהול. זו מסורת שהחזיקה לא מעט זמן וזה משהו שנחמד לצפות אליו. השנה, הכנרת הייתה יותר מיוחדת בשבילי כיוון שהיה לי חלק די גדול באירגון שלה.

כמו כל פעם, התחלנו בשישי בבוקר בקניות שארכו יותר מדי זמן ועלו מלא כסף. אח"כ שמנו פעמינו לכיוון נחל הזאכי. לפני כמה שנים עשינו חלק מהזאכי הלוך-חזור והיה ממש נחמד אז החלטנו שהפעם נעשה את כל הזאכי והיה פשוט זוועה. ברור שהיה צחוקים והיה נחמד שכל המסלול הוא במים אבל הוא היה ארוך ומתסכל. אולי היינו צריכי להודות בפני עצמינו שאנחנו צריכים מסלול מותאם לילדים.

אח"כ נסענו להתמקם בכינרת בתוך ים של ערסים לטובת רוטינת אוכל-אלכוהול-שינה-אוכל-אלכוהול-מים-אוכל-אלכוהול-הבייתה. כצפוי, לא יכולנו לישון בגלל המזרחית והערסים שדיברו על הזמן שהם היו בכלא/במג"ב/בגמילה תוך כדי שהם מדרבקים על האוהלים שלנו, אבל חוץ מזה היה נחמד. לא היו תקלות קטסטרופליות.

ואז זה נגמר.

כולנו חזרנו לקיום המשעמם שלנו בתור מתכנתים, מהנדסים, סטודנטים, עובדי עבודות חסרות אופק. בלי על האש, בלי אלכוהול, בלי להכנס למים, בלי לגור באוהל, בלי לטייל בטבע. פשוט סתם. קצת קשה לי עם זה. אבל יהיו עוד סופי שבוע ועוד טיולים. יהיה עוד אור בקצה המנהרה. רק חבל שאחרי קצת אור יש עוד מנהרה.


עוד זן

נתקלתי בקבוצה בפייסבוק שקוראת לעצמה "השמאל הלאומי". בהתחלה התייחסתי בסקפטיות לטענות שלהם באשר לזה שהם לא ערימה שונאי ישראל והתאפקתי חזק שלא לעשות את הבדיחה המתבקשת ולכנות קבוצה של סוציאליסטים עם אג'נדה לאומית "נאציונאל-סוציאליסטים". לאחר קריאה לא מעמיקה הבנתי את הבעיה של השמאל החדש הזה, שהיא אותה בעייה של השמאל הישן - עיוורון מהול בחיבה עזה למילים יפות.

הפספוס של הנקודה בכ"כ הרבה מקרים הוא תכונה שמאלנית מובהקת והם לא בוחלים בה. בנושא הנסיגה לגבולות 67', למשל, הם מזמרים את מנטרת השמאל המתון המאוסה "ניתן להם מה שהם רוצים ואם הם יעשו משהו לא בסדר, ניכנס בהם". עיקר ההבדל בין האג'נדה השמאלנית לימנית היא שאנחנו לא בוטחים בהם. אנחנו יודעים שהם יעשו משהו לא בסדר כיוון שכל תנועת השחרור שלהם מבוססת על הרצון שלהם להדוף אותנו מכאן. וגם אם זה באמת יקרה, למה השמאל חושב שהעולם יהיה מאחורינו בסיטואציה שכזאת? למה הם בטוחים שמעשי צדקה מובילים לחיים טובים יותר? אני בטוח שזה לא כי זה כתוב בתנ"ך...

בתנועה הזאת יש כמה אנשים אם שאיפות טובות, אבל הם עדיין מדמיינים יותר מדי חזק. הם בסך הכל מחפשים צידוק רציונאלי לגישה בעייתית בשלל תחומים. אני אשמח אם כל החברים הפרו-פלסטינאים שלי יעברו לתמוך בזה, אבלאני מתבנקר במערה שלי.


כל הכבוד ל...

מייק פאטון, סולן Faith No More שהתאחדו לפני טיפה פחות משנה, על האלבום החדש שלו, Mondo Cane, שיצא בחודש הבא. להבדיל מימים כתיקונם בהם הוא צורח ג'יבריש לתוך מיקרופונים, באלבום הזה הוא עושה קאוורים אורקסטרים לשירי פופ איטלקיים. לפי הופעה חיה באמסטרדם של ההרכב שצפה באינטרנט לא מעט זמן, כל העסק יצא לו לא רע בכלל. לכבוד האירוע הזה הוא אפילו העניק ראיון, שבשביל מייק פאטון זה "כל הכבוד" בפני עצמו, כיוון שחלק מטבעו המיסטי כרוך בלהימנע מדברים כאלה.

לסיום

דרך מצויינת להעביר שעות של זמן פנוי בצורה שלא שורפת את המוח היא לחרוש על eHow.com . אתר שמלמד אותך איך לעשות הכל החל מלעשן נקניקיות וכלה בלרקוד ריקוד עמוד.

חזל"ש קל,
רז.