יום ראשון, 18 באוקטובר 2009

הדקה ה-14, ללא גבולות ורה-אנימציה

ערב טוב לכולם.

אני שב אליכם מתקופה לא קצרה של אי זמינות זמנית. הנחיתה השקטה שבה הייתי אמור להיכנס לשגרת היום-יום המתישה שלי אחרי סוכות הייתה מלווה בתקופה עמוסה מבחינת כיף, שזה מצויין. רק ביום ראשון נהניתי מהרגעים האחרונים של 15 דקות התהילה שלי בתור פיינליסט בתחרות הלוגם המהיר של הפוקנה הראשל"צי. לא היו יותר מדי הפתעות. גמעתי את הליטר ב-9.7 שניות והגעתי למקום שלישי. כל הכבוד ללידור ולפיש על הפרסים. אני הסתפקתי בספורט, בבירה, בעובדה שהשם שלי היה על הלוח של הפאב במשך שבוע ובידיעה שיש בעולם בהמות כמו המתחרים בתחרות.

סיום התחרות בא עם סוף מעניין מבחינתי. הפתעה בסוף הפוסט.


ללא גבולות

היה חם והיה חול, אבל פסטיבל אינדינגב שהתקיים במצפה גבולות שבנגב המערבי בסוף השבוע האחרון היה בעיקר מגניב. אומרים שזה היה פסטיבל האינדי הגדול והטוב ביותר השנה אבל אני לא יודע את זה. אני יודע שהיה כיף. היו המון הופעות, הייתה אווירה מצויינת והיה אוכל ואלכוהול.

אני לא הכרתי הרבה אנשים והרכבים לפני שהגעתי לפסטיבל ובהתחלה חששתי שאני לא אשתגע על כל מה שאני לא מכיר ואם הייתי אץ לשפוט לפי ההופעות שפתחו את הפסטיבל הייתי נוכח לדעת שאני לא טועה במיוחד. במאמץ רב התאפקתי וכעת, כאשר אני שופט את הפסטיבל במלואו, אני חייב לומר שהמוזיקה דווקא הפתיעה אותי ממש לטובה. מנקודת המבט שלי, אינדי, שזה קיצור ל-Independent, זה מונח מאוד תמוה. "איך נשמעת המוזיקה?" "כאילו הלהקה לא חתומה באף חברת תקליטים גדולה". הקטע המוזר הוא שההרכבים החלשים באינדינגב באמת נשמעו ככה, כל מיני הרכבים שלא ניסו לעשות שום דבר שלא נעשה במקום אחר או בזמן אחר. הם בשבילי לא היו הפסטיבל אלא ההרכבים היותר אוונגרדיים שהופיעו, אלו שבאמת עשו משהו שמשך את האוזן.

אבל כל השבחים האלו לא באים בלי כמה תלונות, רבותי, תלונות הפונות בעיקר לרמת האירגון המהוללת של הפסטיבל. כנראה שבימינו זה מאוד קל לקבל את התואר "הפסטיבל העצמאי המאורגן ביותר שהיה השנה". אני וחבריי הגענו למתחם בערך בשעת הפתיחה, 11:00 בכדי להתמודד עם העומס בקבלת הכרטיסים בקופות ועשינו בשכל כי שכחו להכניס אותנו, ומסתבר שלא מעט אנשים, לרשימת האנשים ששילמו בכדי להיכנס. אחרי כמה בירורים הצלחנו לקבל כרטיס, התארגנו במאהל וניסינו להיכנס פנימה אוחזים בפחיות בירה שאותם אמרו שניתן להכניס, אך הפלא ופלא המאבטחים בכניסה אמרו שאסור להכניס אלכוהול מבחוץ ויש לרכוש אלכוהול בפנים. למזלי אני כבר די מתורגל בלשתות בירה מהר וסיימתי את הפחית תוך כמה שניות אבל העובדה שאסור להכניס בקבוקי זכוכית למתחם היא שהנחתה אותנו בקניות שעשינו יום קודם (כי אנחנו תותחי על) להוציא 1.5 ש"ח יותר לבירה ולהעדיף פחית. עוד בעיה עם האבטחה הייתה כאשר חיכינו כמעט שעה עד שכל כוח המשטרה יגיע כדי שנוכל להיכנס לעשות קקה בשירותים לא כימיים בבוקר היום השני. זה היה לא כיף.

אגב, אני מאוד אוהב את גלעד כהנא. הוא הרבה פעמים אומר דברים שמאלניים, אבל אני עדיין אוהב אותו. בהופעות שלו הוא נוהג לנאום בפני הקהל ואני אוהב להריע ולצעוק מילות עידוד. זו הסיבה שבגללה התאכזבתי כאשר כיבו לו את המיקרופון כי הוא חרג בכמה דקות מזמן ההופעה שלו. הרבה הופעות קוצרו בפסטיבל הזה בגלל הלו"ז הצפוף ולדעתי זה היה בבחינת "תפסת מרובה, לא תפסת". גם עניין שתי הבמות נתפס כך. אומנם לא היו הרבה מקרים בהם לא ידענו לאן ללכת אבל זה לא תירוץ. אגב, הופעת הפתעה של Eatliz, שהיא ברמה של להיות הדליינרית בפסטיבל הזה, זה מלוכלך...

אני יכול להמשיך להתלונן עד מחר אבל אני שוכח שהיה הכי כיף ביקום. כמעט כל ההופעות שראיתי היו זהב. אני והחבר'ה באנו מוקדם, מאורגנים על הכל, תפסנו מקום ממש טוב במאהל, ראינו הרבה הופעות, הופעות שלא ראינו שמענו מהאוהל לא יצאנו ביותר מדי קנס (אם לא הייתי מפסיק להתלונן הייתי מתלונן על זה שהאוכל והאלכוהול בפנים היו ממש יקרים) וממש נהננתי. הגיהנום יצטך לקפוא כדי שאני לא אקנה ראשון כרטיס לאינדינגב 2010!

מי שרוצה להתרשם מהליין-אפ המעולה ברובו מוזמן לעשות זאת כאן.


רה-אנימציה

כמה שעות לפני שיצאתי לאינדינגב ראיתי הופעה של הקרטונים במסגרת מסיבת יומולדת לידידה שלי בבלום בר התל-אביבי. זוהי להקת כיסוי לשירים של הגירסאות העבריות לתוכניות ילדים מצויירות. הם אומנם לא הראשונים שלוקחים את השירים האלו ועושים להם עיבודים נפלאים אבל הם עושים עבודה ממש מוצלחת ורצינית. החל בבלדות ועד לשירי רגאיי, הם מוציאים מהחומרים התמימים האלו משהו חי ובועט. אני ממליץ לכולם להצטרף לטירוף.


אתגר תקופת היובש

עקב שיחה דבילית, איכשהו הסכמתי להתערבות עם זוג ידידות שלי באשר ליכולתי להימנע מאלכוהול למשך חודש. הן טוענות שאני אלכוהוליסט ואני טוען שאני פשוט ממש טוב בלשתות אלכוהול אז אני דובק במה שאני טוב בו. עקב כל מיני התחייבויות קודמות (התחרות בפוקנה) ההתערבות מתחילה ב-25 לאוקטובר ותימשך עד ה-25 בנובמבר. אם אני אנצח אני אקבל 3 ליטר בירה ואם אני אכשול אני אזמין אותן למקס ברנר (הומואיות). האתגר הגדול יהיה 4 סופי השבוע בתווך אבל אני מאמין שאני אתמודד. גם אם לא, לא נראה לי שמישהו יהיה מופתע או מאוכזב ממני אז זה בסדר.

במהלך ההתערבות אני אוסיף לכל פוסט את הפינה הזו בכדי להודיע לכם איך אני מתמודד עם האתגר.


לסיום

קטע וידאו מהשלב הראשון בתחרות. אני שלישי.


אל תתדרדרו לאלכוהול,
רז.


2 תגובות: