בוא העונה, דיגדוגה של עונה ועונת הציד

ערב טוב לכולם.

אני אוהב את החורף. אני חושב שזו אחת מהתכונות הכי מאפיינות והכי טובות שלי. אין יותר מדי מה לאהוב בקיץ; חם, מצחין ואין בו את יום ההולדת שלי. עם זאת, בוא העונה מעלה הרבה רגשות מעורבים. דבר ראשון, עדיין חם ומצחין ויום ההולדת שלי עוד מרוחק מאיתנו כחודש ימים. דבר שני, אני שם לב להאטה כללית בקרב הסביבה והסובבים אותי; אין מאורעות גרנדיוזים כמו פסטיבלי הקיץ ויש הרבה פחות נהירה לעשיית דברים מצד הרבה אנשים.


ובכל זאת תמיד אעדיף את החורף. הגשם, האפלוליות, ההזדמנות לחופשות מחלה, יום ההולדת שלי. דברים שפשוט אין להם תחליף. רק צריך שכל אלו יבואו כבר...




דיגדוגה של עונה


הרבה זמן לא כתבתי על טלוויזיה, ואין זמן טוב יותר מעכשיו. העונה הטלוויזיונית הנוכחית עמוסה בכותרים חדשים וישנים, כך שאני נאלץ להתמקד בקומדיות חדשות היום. כנראה שאני אדבר מתישהו על הדברים היותר כבדים.

מגדיר מחדש את הצפייה בצבע מתייבש (Bored to Death - עונה שניה): הסדרה סיימה לא מכבר עונה שנייה ב-HBO, אבל נחשפתי לעונה הראשונה שבועות בודדים לפני שהשנייה יצאה אז היא חדשה בשבילי. היא עוסקת בסופר כושל יחסית שחברתו עוזבת אותו בגלל הרגלי האלכוהול והסמים הקלים שלו (חכו, זה לא Californication). באקט של שעמום הוא מפרסם מודעה באינטרנט שבה הוא מציע שירותיו כבלש פרטי במחירי רצפה ומתחיל לצאת להרפתקאות שלפעמים סוחפות אליהן את חברו הקריקטוריסט והבוס האבהי שלו (אותו משחק טד דנסון המעולה מתמיד). זו סדרת חובה מקורית בעליל ללא רגע דל שכדאי לכם לראות שוב ושוב.

משומש במצב טוב (Outsourced - עונה ראשונה): הסדרה עוסקת במנהל זוטר בחברה אמריקאית קטנה שנשלח לנהל את משרד שרות הלקוחות של החברה בהודו. מסתבר שזו סדרה מאוד פוגענית כלפי הודים וכלפי אנשים שהעבודות שלהם עברו במיקור חץ להודו, אבל אני לא ממש נעלבתי. זו סדרה די גנרית ולא מקורית, בעיקר בגלל שהיא מבוססת על סרט באותו השם, אבל גם בגלל שההומור לא יוצא דופן בתחכומו מאף סיטקום בינוני אחר לשעות שיא הצפייה. אבל בכל זאת, זה נחמד ומשעשע; הבדיחות מצחיקות וזה לא משעמם.

סיטקום האדפטציה ל-Twitter feed הראשון בהיסטוריה (My Dad Says !*#$ - עונה ראשונה): גם הסדרה הזאת היא די גנרית, אבל היא מאוד משעשעת. וויליאם שטנר משחק מצוין, הטקסטים מתחכמים ולפעמים זה כל מה שצריך. כנראה שהסדרה לא תשרוד את סוף העונה הראשונה עקב רייטינג מדשדש אבל כולי תקווה שזה לא המצב.

סוס מנצח שמגיע אחרון (Running Wilde - עונה ראשונה): מהיוצרים של ובהשתתפות שחקנים מ-Arrested Development (וויל ארנט ככוכב ודיוויד קרוס כדמות חוזרת) מגיעה הסדרה הזאת עם בדיחות מוכרות, סגנון מוכר ונושאים מוכרים (במובן הטוב של המילה). מה שכן, זה פשוט לא אותו דבר. זה טוב, אבל טיפה מאכזב. התלבטתי קשות אם להכניס את הסדרה לפה, כיוון שהיא עומדת בפני הורדה מהמרקע (שממש לא מגיעה לה) אבל אני מניח שרק הזמן יגיד אם היא תיכנס לפנטיאון הסדרות שבוטלו בטרם עת.

הומור שחור וטרנסאטלנטי (The Increasingly Poor Decisions Of Todd Margaret - עונה ראשונה): זו סדרה בריטית שנכתבה בין השאר ע"י דיוויד קרוס, שגם מככב בה. חלק מהזמן מצטרף אליו חברו מ-Arrested Development ויל ארנט, אבל להבדיל מ-Running Wilde, הכל מאוד שונה מ-Arrested Development. כל פרט על העלילה יהרוס, אבל אומר שהיא לא צפויה, אינטיליגנטית, מביכה ומצחיקה עד דמעות. העונה כבר הספיקה להיגמר, על כל ששת פרקיה ואני, אישית, כבר לא יכול לחכות לעונה הבאה, שכבר אושרה. מומלץ בחום.

זה פשוט לא מצחיק (The Big C - עונה ראשונה): זה סדרה על התמודדות של אישה בגיל העמידה עם סרטן עור סופני. בשיא הרצינות, ניסיתי לראות את הסדרה הזאת והיא פשוט לא מצחיקה. זה כאילו ש-Showtime (הערוץ שמביא לנו את הזוועה הזאת ואת Weeds) חושב שהעצמה נשית מלווה בהתנהגות מחורבנת והתמוטטויות עצבים. אני לא ממליץ לאף אחד לראות את זה, אבל אני מניח שזה מאוד אינדיווידואלי. אם זה מעניין אתכם, הסדרה נחשבת למספיק טובה כדי שתחודש לעונה נוספת.


ואם כבר מדברים על סדרות לא טובות שחודשו לעונה נוספת...

די כבר (Weeds - עונה 600): העונה השישית של Weeds הייתה פשוט מחורבנת! כמובן שהיו בדיחות מוצלחות מדי פעם ושהיא עדיין משרתת מטרת קומדיה בינונית, אבל העלילה הלכה לטיול אחרי עונה 3 ולא חזרה מאז (והיא אפילו לא עונה לטלפון). אני באמת יכולתי להסתפק בפרק סיום העונה הזאת כפינאלה של הסדרה. הוא היה סגור ומוצק מכל הכיוונים וכנראה הופק כך כי היה חשש מוצדק מאוד שהסדרה תרד אחריו. מה שאני לא מבין בכל הסיפור הזה, זה למה הודיעו כבר על עונה שביעית של החרא הזה. ההודעה על העונה הבאה לוותה בהצהרה כי ייתכן וזו תהיה האחרונה אם כבר לא יהיה לאן ללכת עם העלילה (אתם יודעים, הנקודה ההיא אליה הגיעה הסדרה לפני כמה עונות). אני לא אומר שאני לא אראה את העונה הבאה, אבל זו ממש לא הסדרה הטובה שהיא הייתה פעם.




עונת הציד


ב-25 בנובמבר צוין יום המודעות לאלימות נגד נשים. זה היה יום מפחיד בפני עצמו, בתור גבר. הייתי בטוח שברגע שאצא לרחוב ראשי אספסוף פמיניסטיות ינסה להוציא ממני את כרומוזום ה-Y במכות, אך למזלי זה לא קרה. אבל מה שכן, יצא לי להיתקל באייטם בנושא בתוכנית עושים סדר עם גל גבאי של הטלוויזיה החינוכית (שמאז ומתמיד הייתה צביר דמגוגיה שמאלנית-סוציאליסטית). באותו אייטם, התארחה איזה מישהי שהיא מומחית למשהו שניסתה להסביר לנו למה קורת אלימות. הציטוט הלא מדויק שלה (שורות אלו נכתבו לפני עליית הפרק לאתר התוכנית) הוא "הבעיה היא לא רק אלימות נגד נשים אלא גם אלימות נגד ערבים, אלימות נגד פלסטינים, אלימות נגד אתיופים; כולם ביטויים להתנהגות של הגבר הלבן הכוחני". כן רבותי, אני הולך להיות אב ובעל מכה בגלל שאני אשכנזי שמצביע ליכוד. וכדאי מאוד שהילדים לא יצאו אתיופים, כי אחרת, וואי וואי וואי...


כלה עסק הזה מאוד מזכיר לי ויכוח שהתווכחתי עם חבר דרך הפייסבוק על נכונות תיאור המדינה שלנו כפאשיסטית בגלל התנהגות בזויה ואלימה של שוטרים. אני אמרתי שלא, כיוון שזה אפילו לא קרוב להגדרה של פאשיזם, והוא אמר שכן, כיוון שהוא "מאשים את הממשל הנוכחי בעיקר בעידוד אלימות לשם הישרדות בשלטון" כי "יש גיבוי טוטאלי להתנהגות המכפירה הזו כי הממשלה הזו לשם שרידות פוליטית מחויבת לשדר מצב תמידי של חירום אחרת אין שום הצדקה לשלטון ימין אוו בקיצור שטיפת מוח פאשיסטית שנועדה להסית את עינינו מכך שהמצב פה חרא" (שגיאות במקור). אני יודע שלהאשים את הימין בבהמתיות ולהאשים את ביבי בכל צרה במדינה הפך פחות או יותר לספורט הלאומי, אבל זה הגיע לפסים מלוכלכים ומזוועים. התיאור של אותו חבר מציע תרחיש שבו צמרת הליכוד נפגשת ב-Doom Fortress לאכול ילדים מדי שבוע ולתכנן איך הם יהרגו את הדרדסים. אני מוכן להבטיח לכם שהשמאל מאושר עד עמקי נשמתו מכל עלילות הדם האלו. אולי נעשה יום מודעות לזלזול בימין בו נחזור לסטיגמת ה"מזדיינת עם ערבים"? את זה דווקא חיבבתי כי היה בזה גסויות...


כל הכבוד ל...

לסלי נילסן (1926-2010) ותודה רבה על כל השנים. בשבילי, נילסן היה מצחיק לא בגלל שהסרטים בהם הוא כיכב (Airplane!, The Naked Gun) היו מצחיקים, אלא בשל היכולת שלו להיראות רציני כאשר הדברים המצחיקים ביותר קורים לידו. הוא פשוט היה שחקן משכמו ומעלה.




לסיום


עדיין אין גשם...

אל תשכחו לקחת מטריה,
רז.

הקאמבק, הבעיה הגדלה של אירופה וסוציאל-קלישאה

ערב טוב לכולם


אם יורשה לי להיכנס טיפה לארספואטיקה, יש לי התלהבות מחודשת לאחרונה לבלוג. אחרי שסיימתי עם הכרוניקה היחסית משעממת שהטיול (שבאמת לא היה משעמם כמו שהוא מצטייר דרך הכתיבה שלי), האופק שנפתח לפני לכתיבה מדהים ומרגש אותי כאחד תוך שהוא ממלא אותי בחדוות כתיבה עילאית.


אז זה ממש מוזר שאני בוחר לחזור ולכתוב על משהו שקשור לאירופה.




הבעיה הגדלה של אירופה

יורוטריפ - חלק ד' (בונוס)
אזהרה - לא חופר ולא הכי קשור לחלקים האחרים. גם אם לא מעניין אתכם במיוחד איך היה לי בטיול, כדאי לקרוא.

חלק ג'

חלק ב'

חלק א'

זה קרה בלילה שבילינו בבריסל. שיכורים וטובי לב התיישבנו בכיכר סמוך למלון והתחלנו לשוחח על התעמולה האנטי-ישראלית שראינו בטלוויזיה בה צפו הבעלים המאוד ערבים של המלון בו שהינו בפרט ועל תפיסת ישראל באירופה כפי שבת-דודה שלי חובה אותה בצרפת, בה היא מתגוררת, בכלל. במחשבה שניה, כנראה שזה לא היה נכון לשוחח את השיחה הזאת באנגלית, אבל לא היו לזה שום השלכות אז אני מניח שזה בסדר.

אירופה מפוצצת בערבים. זה כשלעצמו לא מהווה בעיה, הרי שלהיות ערבי כשלעצמו זה בסדר. הבעיה היא בשילוב התרבותי.  להבדיל מהיהודים שם (שזו הדוגמה הראשונה שעולה לכל אחד שאני פותח איתו את הנושא לראש) הערבים הם מהגרים בעוד היהודים שם כבר מספר רב של דורות. זה מוליד הרבה הבדלים שבאים לידי ביטוי בצורה מאוד מובהקת במסגדים. יצא לי לראות בית כנסת כשהייתי בטולוז שבצרפת לפני שנתיים והוא פשוט היה דלת בקיר עם מגן דוד עליה. מסגדים ברחבי אירופה, לעומת זאת, נראים כאילו הם ממוקמים לפחות ביפו. זה אולי נשמע כמו טענה מינורית, אבל זו דוגמה קלסית לאיך למוסלמים לא ממש אכפת מהטמעות בחברה כמו שהם מעדיפים לשנות את החברה כדי שתאהוד אותם (עיינו ערך במסגד סמוך לאתר קריסת מגדלי התאומים).

הבעיה הופכת ליותר גדולה כשמדברים על תפיסת האירופאים את כל הסיטואציה הזאת. אני מניח שיצא לכל אחד לקרוא בשלב כזה או אחר על מפלגות "ימין קיצוני גזעניות", שתופסות תאוצה במדינות כמו שוודיה והולנד, אשר חרטו על דגלם שאיפה להגבלות על הגירה ושיפור ההטמעות של המהגרים הקיימים בתוך החברה על-בסיס ערכיה המסורתיים (שפה, נורמות וכו'). עצם התוויות שמדביקים למפלגות האלו מצביעות על כך שאירופה מעדיפה להשקיע את מאמציה בלהיות נחמדה לכל מי שרק אפשר (כל עוד הוא מאיים לפוצץ כל דבר שזז אם הוא מתעצבן). בת-דודה שלי סיפרה שישנם ימים בטולוז בהם הנוצרים מעדיפים לקדש קדושים יומיים (יש מספר קדושים ליום) שמוצאם המזרח התיכון רק כדי שהערבים ירגישו רצויים (הו, סיינט מוחמד!). אני אפילו מכיר כמה ישראלים הנמנים על השמאל הקיצוני שמגלים הרבה סימפתיה ורחמים כלפי הערבים באירופה על כך שהם נרדפים ומדוכאים. כל הסיפור הזה הוא שבי בקונספציה; לאף מדינה באירופה אין סיבה הגיונית להאמין שהמסורות והשפות שלהם ישרדו את מאה השנים הקרובות רק בגלל שהן שרדו עד עכשיו. בקצב הנוכחי, יום יבוא ואירופה פשוט תפסיד בנקודות.

אני לא יודע למה זה קורה. מישהו פעם אמר לי לאירופה עוברת תהליך שכל מדינה מערבית עוברת בעשורים האחרונים של יבוא מעמד נמוך. אנחנו עושים את זה בזהירות רבה עם העובדים הזרים, ארה"ב יכולה להתמודד עם זה כיוון שרב-תרבותיות היא חלק מהווייתה, במובן מסוים, אבל אירופה היא הנערה שעושה עגיל בלשון מהסיבה הלא נכונה וחוטפת זיהום. האירופאים גם לא מביאים ילדים וגם לא מוכנים להחזיק את כלכלתם במו ידיהם, אבל הם מוכנים לקבל בזרועות פתוחות את כל מי שכן ויש לזה מחיר. אני לא אומר שיש התארגנות זדונית של מהגרים ערבים להשתלט על אירופה, אבל נקודת הסינגולריות בה הערבים ישירו "זו שלי וזו גם כן" תבוא בסופו של דבר.

יש גם טיעון די מנצח שאומר שמלחמת העולם השנייה הותירה את אירופה עם טראומה לא קטנה כשמדובר בשנאת זרים. זה לגיטימי, אבל לתת למוסלמים לרכב על זה זו טעות. אני מניח שרובכם זוכרים את פרשת הקריקטורה בעיתון הדני. ב-2005 התפרסמה קריקטורה של מוחמד שגררה מהומות של מוסלמים ברחבי העולם. מה שרבים לא זוכרים היא העובדה שהמהומות התחילו רק אחרי שמערכת העיתון התנצלה על הקריקטורה. אנחנו לא קיבלנו התנצלות על הכתבה ההיא בעיתון השוודי ההוא בו אמרו שישראל סוחרת באיבריהם של פלסטינים, אבל המוסלמים קיבלו התנצלות על הבעת דעה רק בשל היותה פוגענית לכאורה. אירופה לא רוצה לשחרר שום שד עדתי והיא נתפסת כחלשה.

אז מה הם יכולים לעשות? דבר ראשון, להפסיק לתפוס כל אדם המדבר בעוכריה של רב-תרבותיות כפאשיסט. מה שמייחד את מדינות אירופה היא תרבותה הייחודית של כל מדינה ומדינה, ועם כל הרצון הטוב, ישנם קווים אדומים שצריכים להימתח. מהגרים שרוצים להתאזרח בשוודיה צריכים להיות שוודים, אם לא ברמ"ח איבריהם, אז לפחות בקכ"ד. הם צריכים לדעת את השפה, להכיר את ארצם החדשה ולקבל בהבנה את מעמדם כמיעוט. אין שום סיבה שמישהו יתעמר בהם סתם.

מה הקשר אלינו, אתם שואלים? מאוד הדוק. כל הרצון לרצות את המוסלמים גורם לאירופה להתחבר לעמדה מאוד אנטי-ישראלית (וקצת אנטישמיות מסורתית דוחפת אותם אפילו כברת דרך נוספת). פרו-פלסטיניות הפכה לחלק מעסקת החבילה של דעות שמאל עד ימין מתון באירופה, מה שמביא לבת-דודה שלי הרבה כאב ראש. חבריה בצרפת תמיד יחשבו שהיא בעלת אג'נדה ימנית קיצונית בגלל שהיא פרו-ישראלית (למרות שזה ממש לא נכון) כיוון שדעה בסכסוך שלנו הפכה למבחן הלקמוס של המפה הפוליטית באירופה. כן כן, הבעיה הדמוגרפית באירופה היא הבעיה של העולם כולו...

סוציאל-קלישאה

כשראיתי לראשונה את הסרטון של אמן הגרפיטי הבריטי Banksy שיורד על זה ש-The Simpsons היא תעשייה שמגלגלת מליונים על גבם של עבדים במזרח הרחוק, לא נתתי לנושא יותר מדי תשומת לב. עוד קלישאה שחוקה שמובאת בצורה עוקצנית, חשבתי. אבל אז הסרטון נהיה פופולרי והופיע בבלוג שאני קורא בו לעיתים וזעמי התעורר. רציתי להשאיר תגובה זועמת אבל היא טפחה למשהו ששווה להקדיש לו קטע קצר בפוסט. אי לכך, הפסקאות הללו מוקדשות לבעלת הבלוג שלא זכתה לתגובה על אותו פוסט (שזה, הרי, הדבר הכי חשוב בעולם).

אני רוצה לספר לכם סיפור על נער בשם ראז'. הוא בן 11 והוא גר עם הוריו ושלושת אחיו הקטנים. אביו של ראז' נדרס ע"י פיל ועכשיו הוא לא יכול לעבוד. אמו עובדת במשרה חלקית כדי שיהיה לה זמן לטפל באב ובילדים.  אבל ראז' מספיק גדול בכדי לעבוד במפעל צעצועים מערבי 10 שעות ביום (במקום ללכת לבית הספר) בכדי לספק למשפחה מספיק כסף כדי שתוכל להרים את ראשה מעל קו הרעב. אך אויה! קומוניסטים אנארכיסטים מהמערב הרימו רעש גדול שאוסר על העסקתו בשכר שהוא פחות משכר המינימום בארץ מוצאם, מחד, וקוראים להחרים מוצרים המיוצרים ע"י המפעל, מאידך; כדאיות המפעל המרוחק של חברת הצעצועים ירדה וכעת המפעל נסגר ומשפחתו של ראז' תאלץ לרעוב למוות ברחוב. תודה רבה לכם, קומוניסטים אנארכיסטים!

זה נכון שאי-אפשר להתווכח על כך שזוהי סיטואציה נוראית לחיות בה וגם אני הייתי מעדיף שראז' המסכן ילך לבית הספר, אבל היא עדיפה על האלטרנטיבה. השכר הנמוך והתשתיות הזולות  גורמים לצמיחת מפעלים במזרח הרחוק וזה עדיף על כלום מבחינתם. כנראה שיש מקום לויכוח על כמה נמוך צריך להיות השכר, מה צריך להיות חלקה של המדינה בחלוקת קצבאות והאם העסקת ילדים במקביל לזה שילכו ללמוד היא אפשרית, אבל הגישה המפגרת הזאת לפיה לכל אדם בעולם צריכה להיות יאכטה היא קצת קצרת רואי. תנו לעבוד (ולראות סימפסונס) בשקט.


כל הכבוד ל...

ל"כשל" שפרסמו תמונה שצילמתי!

(ואני מניח שגם ל"תנובה" שכשלו מלכתחילה)


לסיום

תתכוננו, הם באים!!!

אל תשכחו לנצל את הזמן שלכם בצורה מיטבית,
רז.