יום שישי, 26 בפברואר 2010

פורים, יחצ"נות ותשומת לב

ערב טוב לכולם.

בקושי רב שרדתי את פורים שהתרחש בסוף השבוע האחרון. היה כיף, למרות הכל. התחפשתי לעצמי בפסטיבל Wacken Open Air 2008 בו הייתי לפני כשנה וחצי, אחת החוויות הנחמדות בחיי ואולי יום יבוא ואחזור עליה. עם כל החוצפה של להתחפש לעצמי, אני חושב שיצא די בסדר.

אני חייב להגיד שגם בגיל 24 לא נמאס לי להתחפש בפורים. אולי נמאס להשקיע הרבה מאמץ, כי את העולם האמיתי מעניין לעיתים רחוקות שאתה צריך זמן וכסף בשביל להביע את עצמך כיאות בתחפושת. מזל שמדי פעם יש תחפושות שאפשר למחזר.


יחצ"נות

קצת מרתיחה אותי התגובה הרווחת לגבי פרוייקט ההסברה החדש של משרד ההסברה והתפוצות. היא קצת מזכירה לי את התגובה לקמפיין העידוד לחיסכון במים, שאז נטען כי הממשלה פשוט מגלגלת את האשמה לציבור בלי להציע פתרון אמיתי (והיו כאלו שאמרו שזו קונספירציה המיועדת להעלות את ערך הגולן בידי הציבור בכדי להצדיק את המשך הסכסוך עם סוריה, אבל יש להם חצץ בין האוזניים אז זה בסדר).

בשני המקרים הבעיה הגיעה משני הכיוונים. במקרה משבר המים, מחד ישנם אנשים שלא קולטים שאנחנו חיים במדבר ומאידך הממשלה, כאילו מתוך מסורת אל-מפלגתית ואמונים למונופול מקורות, מעכבת פתרונות, כדוגמת הטפלת מים (שעובדת נפלא במדבר אחר הרבה פחות נחמד והרבה יותר גדול, חצי האי ערב). במקרה אופיינו השחוט, תמיד אפשר להאשים את מדיניות החוץ, אבל עיקר הבעיה היא ברמה שמדיניות חוץ פשוט לא יכולה לרפא. אנשים שלא רואים חדשות באופן קבוע (תתפלאו, אבל כשהמדינה שלך לא שרויה במשבר כלכלי מתמשך ולא נמצאת באיום קיומי מתמיד, זה קורה) רואים את ישראל רק כשקורה משהו ממש רע, כשישראלי עוקף אותם בוולגריות בתור במגדל אייפל או כשישראלי "מאוד אינטיליגנטי" מגיע עם סט טיעונים מחושבים וקוהרנטיים המצביעים עלינו כמדינת אפרטהייד.

האחרון הכי מפריע לי ודווקא כאן יוזמת משרד ההסברה היא הפתרון הטוב ביותר. ללמד את העולם שאנחנו מובילים בביוטכנולוגיה על רובו ושאם היה לנו גמל אז גם לו היו מסכי DVD בדבשת זה יפה, אבל כל זה לא ממש יעזור לנו אם חושבים שכל מדינת ישראל היא איזור לחימה מדברי עם ערימה של פראים. עד שלא נשמיע את הנרטיב הישראלי, אנחנו תמיד נפסיד בדעת הקהל מול הנרטיב הפלסטיני. עד שלא נדבר על התרבות שלנו, נראה לא מתורבתים. עד שלא נדבר על הגיאוגרפיה שלנו, אף אחד לא יבוא לראות אפילו איך המדינה שלנו נראית מלמעלה. והכי חשוב, עד שלא נסביר להם שזה חוקי להיות ערבי בישראל, יחשבו שאנחנו מדינת אפרטהייד.

זו לא העבודה שלכם (וזה למה אתם לא מקבלים על זה כסף) אבל זה חשוב וכולנו יכולים רק להרוויח מזה. אז תחשבו על זה. לכו לאתר ותחשבו על זה. בתור שמאלנים אתם אמורים להיות זורמים כאלה...


תשומת לב

הבלוג פעיל כבר חצי שנה.
אני מודה לכל מי שנכנס עד כה ולכל מי שימשיך להיכנס.

הבלוג היווה לי במה לא רעה להבעת דעותי וכסתם מקום לזיין בשכל. מה שחבל לי הוא שלא קיבלתי הרבה תגובות כאן. אני יודע שלאנשים יש מה להגיד כי הרבה פעמים מגיבים לי בפייסבוק או בפנים או בפתק הקשור ללבנה הנזרקת דרך החלון. גם חבל לי שלא רווחת במדינתינו תרבות הג'אנק מייל שבה אתם מנצלים את הקלות הבלתי נסבלת להפיץ את הבלוג, אבל ניחא. עכשיו שאמרתי את זה אולי אפילו תשקלו לעשות זאת.

מה שכן אני שוקל להפרד מהפורמט המלווה אותי פחות או יותר מתחילת הכתיבה. הסיבה שהתחלתי איתו היא שלא רציתי להישפט על נושאים בודדים בפוסטים הראשונים. רציתי ליצור מאגר נושאים גדול די מהר בכדי ליצור עניין, אבל אני חושב שעל הדרך יצרתי בלוג שמפרך לקרוא וגם טיפה מפרך לכתוב (על כן קצב הפוסטים). מה אתם חושבים? לשנות פורמט? אולי גם לעצב פה טיפה?


כל הכבוד ל...

עצמי על שהחזקתי פה כחצי שנה.


לסיום

בזכות הקבוצה הזו בפייסבוק אני עכשיו יודע איך להכין עוגת שוקולד סבירה פלוס ב-5 דקות במיקרוגל. הלכה הדיאטה...

פורים שמח,
רז.

יום שישי, 19 בפברואר 2010

תנועה בין אקסטרמות, עולם קטן אחרי הכל ופיגור מילולי

ערב טוב לכולם.

לא הייתי בפאב כבר 3 שבועות ואני חושב שזו תקלה רצינית. זכורים לי הימים בהם פיללתי לסופ"שים שקטים יותר אבל זה היה בתקופה שאחרי ההתערבות שלי והייתה גם את עונת הסתיו בכבלים האמריקאים ועכשיו יש הרבה אנשים שהיו בתקופת בחנות שטיפה נשפכת לעכשיו ומשעמם לי פיתה. אני חושב שצריכה להמצא פה שיטה של פיצוי במקרים של יובש ממושך. מי בא לדפוק את המוח בסופ"ש?


עולם קטן אחרי הכל

צר לי לעסוק בפוליטיקה יותר מידי ברצף אבל היקום מכוון אותי לשם בזמן האחרון. אם הייתם מנותקים בשבועות האחרונים מכל כלי תקשורת כלשהו, אז הרשו לי להיות הראשון שמבשר לכם שבכיר החמאס מחמוד אל-מבחוח חוסל בדובאי במבצע מטורף. הסיבה שהחיסול עדיין בכותרת היא שצוות החיסול נחשף אבל מכל העסק עלתה איזושהי נקודה מעניינת. מסתבר כי עבודה מעמיקה של משטרת דובאי העלתה שצוותי חיסול המכילים כמה אנשים משותפים לצוות החיסול הנוכחי ניסו לחסל את מבחוח בדובאי פעמיים בעבר ובכל שלושת הפעמים הוא היה בדרכו לסין לצורך עסקת נשק. סין. האלה שמייצרים את המוצרי חשמל המחורבנים. האלה שמאיימים על דומננטיות ארה"ב ככלכלה המרכזית בעולם. סין.

למה זה מטריד אותי? כי סין היא גם הגב הכי גדול באו"ם של צפון קוריאה ואיראן. איכשהו יש לי הרגשה שברגע שמסתובבים עם סט פושטקים כזה, מאבדים את התום מהר מאוד ולכן נראה לי שסין לא הייתה קורבן תמים בשרשרת ההברחו של מבחוח אלא העלימה עין בנונשלנטיות נפשעת. אני מרגיש כמו מטיף פסיכי בפינת רחוב כאשר אני כותב את המילים האלו (בין השאר, בגלל שרק להומלסים יש לפטופ ישן כמו שלי), אבל ישראל שוב מהווה חזית במלחמה הקרה בין המערב החופשי למזרח המשמעותית פחות חופשי.

קראתם נכון. הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמצב הנפיץ בצפון הם בסך הכל עוד נדבך בין רבים, כמו המשבר בין דרום לצפון קוריאה, במאבקי כוחות בין שני צדדים בעולם. הבעיה היא שהצדדים גורמים לנו לצאת בנחיתות. אומנם המערב הוא סולידי, אבל ברגע שערבבנו את סין, איראן והפלסטינים, המוסלמים באירופה הולכים לרתוח. תוסיפו על זה שהידיים של הצד השני, איראן וצפון קוריאה, מנפנפות באקדחים גרעיניים והן פסיכיות לחלוטין, אנחנו, בתור מדינה קטנה בדרך, הולכים להיות בין הראשונות ללכת במלחמת העולם השלישית, בלי קשר לאיפה היא תתחיל. מצד שני, יכול להיות שאם ארצות הברית תנחית מתקפה מוצלחת על צפון קוריאה אז יהיה הרבה יותר פשוט לפתור את בעיית איראן, סתם כי העולם פסיכי.

כשהצגתי את הנושא לחבר מהשמאל ההזוי הוא טען ש"כולם בסופו של דבר רוצים להיות מאושרים". כאילו הפיתרון לזה הוא שכולנו נחזיק ידיים ונשיר שירים של מייקל ג'קסון או דיסני. זו בדיוק הבעיתיות שמהדהדת בשמאל בכל העולם (ואני לא מדבר על פדופיליה). גם אם הטענה הזאת נכונה, הפלסטינים לא רוצים להקים סוג של "מדינת ישראל" משלהם בה יהיו להם את אותם הזכויות והמותרות שיש לנו. הסינים לא רוצים להיות מרכז הכלכלה העולמי בשביל להיות מנהיגת העולם החופשי. צפון קוריאה לא רוצה להשמיד את דרום קוריאה בשביל להיות המדינה במקום הראשון באליפיות משחקי מחשב. הם רוצים לכפות את הדעות ואורח החיים שלהם עלינו ואנחנו צריכים לעשות את אותו הדבר.

אם הבעיה היא המנהיגים, אז המערב צריך לשחזר את עיראק כמה וכמה פעמים, אבל אל תהיו כ"כ בטוחים שזה יגמר שם. הערכים שלנו כולאים אותנו. רק לפני שבוע פרסם איזשהו שר איראני שארצו מתכננת להקים עוד כורים גרעיניים, רק שהפעם הם יקימו אותם מראש בריכוזי אוכלוסייה בכדי למנוע את התקפתם באמצעות אמנת ג'נבה. הם בטח רוצים שלום...


פיגור מילולי

ראש הסגל בבית הלבן רם עמנואל (ישראלי מתייוון, ד"א) צוטט לא מזמן כקורא לקבוצה של לוביסטים ליברלים "Fucking Retards" (אני חושב, כיוון שבכל הכתבות צינזרו את הקללה) ונאלץ להתנצל. אבל מה שמוזר פה זה שהוא לא היה צריך להתנצל בפני הלוביסטים (כנראה שהם חשבו שזה היה מוצדק לקרוא להם "מפגרים מזדיינים") אלא בפני אירגונים של בעלי נכויות שכליות, כאשר מי שקיבל באופן רשמי את ההתנצלות היה טים שרייבר, יו"ר הועד של המשחקים הפרא-אולימפיים (אולמפיידת הנכים). למרות שברור שחלק מהמהומה נגרמה עקב רעש בקצה המרוחק יותר בקשת הפוליטית האמריקאית, מתגלה פה תופעה מעצבנת.

במהלך המהומה, הרבה פעמים קראו בסיקור העיתונאי לניבול הפה של עמנואל "The R Word" כאילו זו מילה כ"כ איומה ונוראה שהשימוש בה פוגעני להחריד (כמו The N Word). האין סוף לפולטיקלי קורקט? תכף ייקחו לנו את המילה "אידיוט" רק בגלל שבעבר היא הייתה מילה למישהו ממש מפגר. כבר בימינו אנו אסור לכנות מישהו "הומו" כי אסור שזו יהיה עלבון.

רק שיהיה ברור. אני בחיים לא אקרא למישהו הסובל מפיגור שכלי "מפגר". אם אני קורא למישהו "מפגר" זה בגלל שהוא מתנהג בצורה מפגרת. או כי הוא ליברלי מדי.


כל הכבוד ל...

"עמירם סחר ושיווק" המשווקים מוצרי ספיגה למבוגרים, על שהשכילו לתפוס את הכתובת Pipi.co.il .


לסיום

זה שעות של כיף להשוות ערכים בין הוויקיפדיה האמיתית ובין הוויקיפדיה באנגלית פשוטה. רק בשביל הכיף, השוו את הגדרה של "אידיוט" בזו ובזו.

תהנו,
רז.

יום שישי, 12 בפברואר 2010

רצח, מילים טובות וגאוות יתר

ערב טוב לכולם.

בשישי האחרון, בשעת בוקר מוקדמת, דרך החלון, נכנס אורח לא קרוא ולא רצוי והתחיל לגעת בי. בהתחלה הייתי מבוהל כי ישנתי, אבל מיד התעשתתי, תפסתי אותו והשלכתי אותו על הרצפה בעוצמה. לאחר מכן הרמתי את הנעל שלי והתחלתי להלום בו עד שמת. זה היה מגעיל. היה סרט לפנות את הגופה עם כל הקרביים והג'יפה שהשפריצו בכל מקום, אבל התמודדתי. אין לי בעייה עם ג'וקים, אבל למה ב-5:30 בבוקר, למה?!


מילים טובות

אני בטוח שזה ממש כיף להיות שמאלני. יש יותר בחורות, המוזיקה יותר טובה ואתה חי בתחושה מתמדת כאילו כולם רוצים להיות חברים שלך. בנוסף, גם כל הטרמינולוגיה של העולם מסביבך הופכת אותך לטוב בכל סיפור. הרי הימנים מסביבך הם נגד החברה, נגד זכויות אדם והם בכלל נאצים.

אני בטוח שזה ממש נחמד לאירגונים שונים בעלי אג'נדה אנטי-ציונית מובהקת לקרוא לעצמם "ארגוני זכויות אדם" כי זה הופך אותם לקדושים ואת מתנגדיהם לשטן. אני בטוח שזה גם ממש כיף להגיד שאתה בעד החברה (סוציאליסט) ואז כל מי שלא מסכים איתך הוא מיזנטרופ. זו הסיבה בגללה אני עומד זועם, אך חסר אונים, מול הקבוצה הזאת בפייסבוק הקוראת לאירגון "אם תרצו" "תנועה שבמאבקיה נגד ארגוני זכויות אדם, אינטלקטואלים, אישי רוח, יוצרים ואמנים מבססת עצמה כתנועה פשיסטית". שירשם בפרוטוקול שהם התחילו עם קללות.

"אם תרצו" היא אולי נקודת האור השפויה הבודדה בארצנו הקטנטונת שבאמת מדברת על ציונות ועל דמוקרטיה וההכפשה הזאת פשוט מעצבנת אותי. העיוורון השמאלני והגישה הדבילית הזאת של "ציונות זה לא מגניב" פשוט מרתיחים אותי לפעמים. הרי כל הרעש נגדם התחיל בקמפיין הגדול האחרון שלהם נגד "הקרן החדשה לישראל" (אני לא אספק לינק) שמנהלת במוצהר מאבק הסברתי נגד ישראל. עוח! אילו רק מערכת החינוך בארץ הייתה מעבירה את מקצוע אזרחות טיפה יותר טוב (אבל מערכת החינוך היא נושא לפוסט אחר)...

אולי "אם תרצו" נראים טיפה יותר קרובים לימין מאשר לשמאל אבל זו אשליה אופטית שנוצרת מכמה שהשמאל שלנו שמאלני. וגם אם כן, זו לא סיבה לקלל או לחשוב שהם אנשים רעים. רק טיפה יותר מפוכחים...


גאוות יתר

לאחרונה, אחד מחברי בפייסבוק, הצטרף לקבוצה הנקראת "כלכלה צרכנות ועסקים גאים" (העדר הפסיק במקור). באמת שאין לי בעיה עם "חברי קהילה". שיעשו מה שבא להם. זה לא פוגע באף אחד, זה לגיטימי, זה בסדר, אבל מעולם לא הבנתי את עניין הקהילתיות.

זו נטייה מינית, אבל משום מה זה מגדיר עבור המון אנשים את הטעם שלהם במוזיקה, בגדים וכו'. נניח שאני מסוגל לקבל את זה, אבל עכשיו הקבוצה הזאת באה ואומרת לחבריה "(ישנם עסקים גאים) שאין שום סיבה שלא נבחר בהם על פני המתחרים - רק בשל היותם גאים". למה לעזאזל?! למה שהומוסקסואלים יעדיפו מאפייה המנוהלת ע"י הומוסקסואלים אחרים על-פני מאפייה שלא <הכנס בדיחה על בגטים כאן>? זו אפלייה מתקנת?

לעיתים זה נראה כאילו הקהילה מנסה להשתלב פחות ופחות וקבוצה כזו היא עדות הזוייה לכך. יצירה מגזר אוטארכי לחלוטין עובד בדיוק הפוך למטרות המוצהרות שלהם של שוויון מוחלט. זה הולך ומזכיר את יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 עד שאני כבר מצפה לגרסא ורודה של "אוטואמנסיפציה!" הקוראת לשאיפה לריבונות טריטוריאלית. נו, שיעשו מה בזין שלהם...


כל הכבוד ל...

לפייסבוק על העצוב הטיפה יותר ידידותי שלו. זה היה הטאצ' הקטן שהיה חסר בשביל להפוך את העמוד הראשי ממעצבן לנוח, למרות שמי שמסתכל טוב שם לב לדימיון בין העיצוב הזה לעיצוב כ-3 איטרציות אחורה (כ"כ ישן שלא הצלחתי למצוא תמונה). מה שכן, אני אשמח אם מישהו, איפשהו, יוכל להסביר לי למה העיצוב הזה תוקע לי את הדפדפן...


לסיום

קצת חינוך מיני...

אל תבלו כ"כ הרבה זמן בפייסבוק,
רז.


נ.ב.
שמתי לב שיש לי נטייה לסיים קטעים בשלוש נקודות. מוזר...

יום שישי, 5 בפברואר 2010

היפרסומניה, רפיון חברתי וסדום TV

צהריים טובים לכולם.

השבוע, מסיבות שאני לא רוצה להיכנס אליהן, חזרתי הבייתה עייף מאוד באיזור אחרי הצהריים ונכנסתי לשינה של 13 שעות וחצי. התעוררתי יום למחרת בשעה שבה הייתי מתעורר, אבל אני די בטוח שזה היה זמן מבוזבז כיוון שמחד, באותו יום הלך לי כל הערב על שינה ומאידך, קמתי עייף. לא ממש ברורה לי התופעה הפיזיולוגית הזאת שגורמת לשנת יתר להיות מעייפת. אם למשל אני אוכל יותר מדי אני לא נהיה רעב. אולי פשוט כל דבר שעושים יותר מדי הוא מעייף. אם ישנים יותר מדי, מתעייפים. אם עובדים יותר מדי, מתעייפים. אם עושים יותר מדי קוקאין הולכים לישון ולא קמים. צריך לעשות הכל במידה. מה גם שקמתי עם רצון עז ללכת לשירותים עד שכמעט ברח לי...

אחד מהדברים שחבל לי שלא עשיתי במקום לישון את כל השעות האלו היה לעדכן את הבלוג, אז הינה.


רפיון חברתי


עקב סערת הביטוח הרפואי הציבורי בארה"ב, מספר שיחות עם מספר אנשים והפרק האחרון של American Dad, אני נדרש לנושא שאני לא ממש רוצה לגעת בו, בעיקר כי הוא לא מתקלח בתדירות מספקת. יצא לי לחשוב על כך שמשום מה לא שמעתי לאחרונה על שום תגלית מדעית גדולה שיצאה מאירופה. גם מהיכרות שלי עם כמה אנשים שגרים או גרו תקופה באירופה, חיי הלילה שם הם לא משהו יוצא מן הכלל ויש שיגידו שהם נופלים בהרבה מחיי הלילה אצלינו. כשחשבתי למה, הופנתה תשומת ליבי לפרט מאוד מעניין. במדינות מערב אירופה (וגם קנדה, לצורך העניין) לאנשים פשוט אין מספיק דאגות. הם יכולים לפתח קריירות איזוטריות לחלוטין ולחיות את החיים בביטחון כלכלי ואם משהו יקרה להם, המדינה תשלם. בהרבה מדינות באירופה לימודים אקדמיים הם חינם אבל אין שום סיבה להתאמץ בהם יותר מדי כי אין שום סיבה להתבלט בשוק העבודה יותר מדי כי את שלך אתה תקבל. משעמם להם אז מדי פעם הם אונסים, רוצחים, מאשימים את היהודים בדברים או מתאבדים, אבל מעבר לזה הכל פשוט בסדר, לא משנה מה הם יעשו.

אל תחשבו שאני אדם רע (יותר ממה שאתם כבר חושבים), אבל לדעתי כל הטירוף הזה סביבנו הכרוך במצב כלכלי לא רגוע, העדר זכויות סוציאליות וכו' דווקא הופך אותנו למדינה שמכוונת כלפי מעלה. מספיק מבט אחד לכיוון ארצות הברית, בה ישנם 50 מליון איש בלי ביטוח רפואי אך מצד שני מהווה את המרכז בו נמצאים המוסדות האקדמיים המובילים בעולם, למשל, בכדי להבין שכאשר לא מאכילים אותך עם כפית זהב מהיום בו אתה נולד אז אתה נלחם על ביטחונך הכלכלי ועל עליונותך בהשוואה לאחרים.

אני לא מתכוון כמובן לכך שמדינות עולם שלישי עוד יהוו את מרכז העולם כיוון שבהם גם אם אדם רוצה להתרומם אין לו איך ואני גם לא אומר שלא צריך לתת לאדם חולה או נכה זכויות סוציאליות בשביל שהוא יצליח, אבל כל מי שקופץ ואומר שהמטרה שלנו צריכה להיות מדינה סוציאליסטית פשוט מאחל לנו תרדמת. לדעתי, תפקיד המדינה, בתחום הסוציאלי, הוא לא להבטיח חיים בכבוד אלא להבטיח חיים. לדאוג ששכר המינימום יאפשר קיום סביר בהתחשב ביוקר המחייה ולעודד את התעשייה ליצירת מקומות עבודה זה בסדר ואפילו קצבאות זה בסדר, אבל קיצבת קיום לאדם שאיבד את יכולתו לעבוד כיוון שהשתמש ביותר מדי הרואין זה לא בסדר (אני חכם מספיק בשביל לא להקלע לזה אז גם הוא היה צריך להיות) וגם השתלת כבד לאלכוהוליסט מכספי משלם המיסים זה לא בסדר. תקראו לזה דרוויניזם, אבל לי אין שום אינטרס לעזור לאנשים כאלה להמשיך לעשות מה שהם רוצים.

אתם בטח חושבים שאני רשע, אבל אירופה הולכת לסבול בשנים הקרובות מהשיעמום בו הם השרו את עצמם. האוכלוסיה המוסלמית שם לא חייה טוב כמו הלבנים ולכן יש להם לאן לשאוף והם אכן שואפים. ואנחנו? אנחנו בינתיים נותנים לכולם ביטוח רפואי, קוראים לפיזורו של כמה שיותר כסף על הבעיות שלנו ומחזיקים כל אחד בחתיכה מחברת החשמל. ממש אירופה.

ואפילו אל תתחילו איתי שיחה על קומוניזם...


סדום TV

כמעט ולא יוצא לי לצפות ב-MTV. אני גם לא רואה יותר מדי טלוויזיה ואני גם חושב שזה לא מוסרי לצפות בערוץ המכנה את עצמו Music Television כאשר למעלה מחצי מהתוכן שלו הוא אפילו לא מוסיקה. אחת מהתועבות שהם לא מוסיקה המשודרות שם, אליה נחשפתי כיוון שפרומו שלה היה משודר על מסך בפאב רק בכדי שלא ישאר ריק, היא 16 and Pregnant, סדרת ריאליטי העוקבת אחרי הריונן של בנות נוער עד שהתינוק מגיע לגיל כמה חודשים.

עם כל החיבה שלי לשרמוטות, אני לא חושב שסידרה שבונה הערצה לתופעה הזאת היא דבר חיובי. מילא אם זו הייתה סדרה על איך אנשים מנפים את עצמם מהמאגר הגנטי שלנו (כמו כמה פרקים של True Life, עוד סדרה ב-MTV) אבל לא. זו סדרה שאומרת שזה בסדר להביא ילדים לעולם בלי לחשוב על זה שהתוצר של זה הוא אדם שבסופו של דבר אמור לחיות חיים. אם תסבלו את זה אז הילדים שלכם יהיו הבאים בתור. אם מישהו יראה את הסדרה הזאת אני ארק לו בפרצוף!


כל הכבוד ל...

תגובת ישראל לדו"ח גולדסטון שהייתה לעניין בעצם כך שלא ממש הייתה מכוונת לדו"ח עצמו אלא לבעיה העיקרית, לרעש התקשורתי שנבע עקב אוזלת היד של שרת החוץ בזמן המבצע. זה היה כיבוי שריפה מצויין תוך אי נתינת יותר מדי לגיטימציה לביקורת. ואח"כ יורדים על ליברמן...


לסיום

יש בעולם דברימגניבים...


תשנו טוב,
רז.