חזרתי לשגרה, גבירותי ורבותי, לאותה רוטינה יומיומית משעממת ומעצבנת. עקב החזרה לשגרה התפנה לי הזמן שהיה חסר לי לכתיבה כאן. אני לא יודע אם זה דבר כזה טוב, אם להיות כנה לחלוטין. הכתיבה בבלוג היא בהחלט נחמה אבל השגרה שלי היא באמת משעממת. באמת באמת משעממת. מי שמכיר אותי יוכל להעיד.
נו טוב. לפחות אני יכול לכתוב טקסטים מעצבנים. מקווה שהפוסט הזה יצא לי מספיק קוהרנטי. אני די חלוד. בניסיון לפלפל את העניינים עשיתי שינויים קלים. נראה אם תשימו לב...
שמפו שלא שורף בעיניים
ניסויים בבעלי חיים הוא נושא שרץ מאז שחר התנועות הסביבתיות ושהעיסוק בו ביום-יום בא בגלים כמו למשל העלייה החדה של החברים בקבוצה בפייסבוק הקוראת לסגירת חוות מזור, חווה לגידול בע"ח לצורך ניסויים, בקרב החברים שלי בפייסבוק (לא לצחוק על האופן שבו אני לומד דברים) וכמובן החוק האוסר על יבוא מוצרים שנוסו על בעלי חיים (שאושר טרומית). להציל בעלי חיים מניסויים אכזריים זה נושא מאוד סקסי, בייחוד בגלל שיש המון כוסיות שהן ממש בקטע. צר לי (בגלל הכוסיות) שאני חייב להחזיק בדעה הלא פופולרית שניסויים בבעלי חיים, עם כל האכזריות שבדבר, הם הכרח המציאות.
לפני שאתם מפציצים לי את המייל בתמונות של קופים עם אלקטרודות במוח (או מסרבים לעשות זאת בטענה שאני אשתמש בזה כחומר אוננות, יא חראות) אני אנמק בטענה מאוד פשוטה: שמפו שנוסה על בעלי חיים ישרוף פחות בעיניים. חד וחלק. למה זה כך? כי לקחו כמה קופים, תפרו להם את העפעפיים (איכס), השפריצו להם את השמפו הזה בעיניים ובדקו תוך כמה זמן הם חוטפים דלקת וכמה הם משתוללים. כתוצאה מהניסוי בנו איזשהו מאזן בין חומרים מסויימים שנותן שמפו שגם משמר לי את הברק הטבעי ברעמה השופעת שלי וגם שלא יעוור אותי ברגע שישפריץ לי בעיניים. וכשלוקחים את אותו העניין לחומרי ניקוי חזקים, כמו מסיר שומנים, ועושים את אותה בדיקה, התוצאות הן מאוד קריטיות כיוון שבחומרים מסוכנים כאלה העיוורון כתוצאה מפגיעה בעיניים יכול להגיע תוך שניות.
זה אכזרי. אין לי ספק. אבל בעוד שאפשר להתווכח על נושא הניסויים בתחום הקוסמטיקה, כל עניין התרופות, התכשירים הרפואיים וההגייניים ואפילו חומרי ניקוי הם דברים בהם ניסויים בבעלי חיים הם הוכחה לכך שהמוצר הוא בטוח. מוצר בטוח הנמנה על הקטגריות האלו מאריך את חיי בני האדם בין אם באופן עקיף (חומרי ניקוי מונעים זיהומים) ובין אם באופן ישיר (תרופות). אבל זה לא מעניין אירגונים סביבתיים בגלל שמוצרים בטוחים לשימוש עושים גם משהו אחר, מזרימים כסף לתאגידים. ברגע שחברה עושה את הסוג הזה של אבטחת איכות היא מקבלת פחות תביעות, היא יכולה למכור יותר וכל זאת תוך כדי שפחות אנשים נפגעים, אבל זה לא מעניין את האנשים הירוקים. מישהו קיבל כסף על חשבון כמה קופים וזה כואב להם. הם מעדיפים שתופעות לוואי של שמפו מסויים יהיו משהו שנלמד לאחר שלכמה אנשים נפלה הקרקפת ובלבד שהתאגידים הקרים והאכזריים לא ירוויחו הון גדול מדי. אה, ושהקופים ימשיכו לקפץ בין עצי הסוואנה. חשוב.
למה אני טוען את הטענות האלו? כי במהלך הדיון לא עולה אלטרנטיבה. אפילו לא אלטרנטיבה לא כדאית. כלום, שלא לדבר על דיון לגבי חוקים והגבלות שיאפשרו ניסויים בתנאים להם יסכימו גם האירגונים. האירגונים קוראים לנו להפסיק בניסויים ומצדם שלכולנו ישרפו העיניים במקלחת. במקום לגייס הון לצורך מחקר אלטרנטיבות (ובמקום להתנדב לניסויים האלו במקום הקופים) הם מצפים שאנחנו פשוט נשב, נחכה ונסתכל בעיניים שרופות על תמונות של קופים עצובים (אגב, הזנים בהם משתמשים בד"כ לניסויים כאלה נחותים יחסית כך שאין להם ספקטרום רחב מדי של הבעות פנים והפרצוף העצוב זה פשוט הצורה שלהם).
שיהיה להם בהצלחה עם זה. אני לא אוהב את הרעיון, אבל חייבים להמשיך בניסויים עד שימצא פתרון אחר שגם ישמור על השיער שלי בריא וסקסי וגם לא ימס לי את העיניים.
ארסקומדיה
עקב אותה הפסקת חגים ידועה של הטלויזיה האמריקאית התמסרתי לסדרה הקומית "30ROCK" של NBC כי חיפשתי מתי לראות את שלושת העונות שהוציאה לאוויר העולם מאז 2006. הסדרה עוקבת אחרי חייה של ליז למון, כותבת ראשית בתוכנית מערכונים פיקטיבית המשודרת מדי שבוע בימי שישי ב-NBC. הסדרה והדמות הראשית מושפעות קלות מהתקופה בה טינה פיי (השחקנית הראשית, הכותבת הראשית, המפתחת והמפיקה בפועל של 30ROCK) הייתה כותבת ראשית וחברת קאסט בתוכנית המערכונים Saturday Night Live המשודרת מדי יום שבת ב-NBC.בהתחלה חששתי שאני אקלע לעוד קומדיה על העצמה נשית ועל כמה אני צריך לשנוא את עצמי כי אני גבר אבל הופתעתי לטובה כשהנושאים האלו בקושי עלו. באמת שמדובר על קומדיה חכמה אם נגיעות לחיים האמיתיים שלובות בהתנהגויות דפוקות של שללדמויות צבעוניות. הסדרה כתובה טוב ולא מתפשרת על תחכום לטובת הצופה ההממוצע ומטה (עד כמה שאפשר, זו עדיין תחנת טלוויזיה ציבורית).
זו אומנם לא תוכנית סדרתית אבל אני ממליץ לראות אותה מההתחלה ורק אז לזרום לעונה הרביעית שמשודרת עכשיו.
כל הכבוד ל...
הפקת Lost שקיבלו אצלי המון נקודות אחרי שהוציאו את הקליפ מלא ההומור העצמי הזה המסכם את כל העונות של הסדרה ב-8:15 דקות לכבוד שובה של הסדרה עוד כשבועיים לעונה אחרונה (תודה לאל).
לסיום
סטיבן קולבר חושף מה טרור גורם לאנשים לעשות.
I'm BACK,רז.
