ערב טוב לכולם.
קראתי את המאמר (או יותר נכון, צמד המאמרים) בעמוד 34 של
מהדורת טיים אאוט תל אביב האחרונה ולא יכולתי שלא להתעצבן. אם המהדורה הדיגיטלית המעאפנה של הטיים אאוט מפנה את העצבים שלכם מהתוכן של המאמר למחשב שלכם, צירפתי גרסה שערכתי במאמץ רב באמצעות "צייר" בין הפסקאות (עכשיו אתם חייבים לקרוא). מעולם לא קראתי יותר מדי טקסטים בטיים אאוט כי הוא לא נראה לי כזה מעניין, אבל שמעתי על המאמר הספציפי הזה והחלטתי לקרוא אותו כיוון שהנושא קרוב לליבי. ידעתי שטיים-אאוט יותר שמאלני ואליטיסטי מהארץ, אבל זה כבר מוגזם.
זה מדהים מה נחשב בימינו "שימוש הוגן" בדיני זכויות יוצרים...
אסכם בקצרה לטובת מי שבכל זאת אין כוח לקרוא את כל הערימה הלא ארוכה הזאת. ה"פרויקט" הזה מתחלק לשני חלקים; הראשון, מפרט בקצרה על ערימה של ערים קרובות לת"א, תחילה במעיין "תעודת זהות" קצרה ואח"כ מעט מלל על אווירה ומקומות ספציפיים. בתעודת הזהות ישנם שלל פרטים יבשים כמו מחירי דירות, כמות תושבים, מרחק מת"א, מהי השכונה הכי נחשבת ומה הוייב של העיר, ובנוסף שני סעיפים מחליאים של "אלמנט ההפתעה" ו"כבוד". מה הם אומרים?לא ברור מה בדיוק אמור להיכנס שם אבל, אלמנט ההפתעה של רמת גן הוא "ברמת גן מספר הטלפונים הניידים הגבוה ביותר לנפש בארץ" (שקצת נשמע כאילו הם אומרים "איזה חמודי; אמא נסעה לת"א והביאה לך אייפון?") ושל ראשון לציון הוא "יש בראשון 44 אחוז רווקים; המקום למצוא חתן נובוריש". בסעיף הכבוד יש לבת-ים את המשפט הלוקה תחבירית "'כמה יוסי', על ילדותו של ברי סחרוף בבת-ים" ובפתח-תקווה פשוט כתוב "אין".
המלל אחרי תעודות הזהות מפרט כמה נקודות עניין שכנראה, לדעת הכותבים, הן היחידות ששווה לארוז בשבילן בגדים חמים, תרמוס וציוד קמפינג, ולצאת את גבולות תל-אביב. אני לא יכול להגיב בקשר לשאר הערים כיוון שאינני מתמצא בהן (למרות שאני לא בטוח שאחד המקומות הכי ראויים לציון בבת-ים הוא סנדוויצ'יה), אבל הסיכום שלהם לראשל"צ מעט תמוהה אך מעיד על הבאות.
הם בחרו להמליץ על שני פאבים, שמונה מסעדות, התזמורת הסימפונטית ומוזיאון אגם שבבנייה, מה שעל פניו נשמע מבטיח. הפאב הראשון הוא ה"אידאה", שהוא אכן פאב מוצלח ביותר, אך הוא מתואר כמנסה לתת חוויה אלטרנטיבית לתושבים העיר שמתוארת קודם כ"ישראל של המיינסטרים, ישראל של ערוץ 2; המוזיקה במרבית הפאבים תהיה רוק קלאסי במקרה הטוב, או להיטים דביקים במקרה הרע" (אכושלאימשלכם באופן אישי פעם ראשונה). אח"כ הם מפנים את הקורא לברשבסקי, אותו הם מקטלגים כפאב גולשים הקיים בראשון כיאה לעיר חוף, שזה מאוד מוזר כיוון שלא רק שהברשבסקי הוא פיזית הפאב המרוחק ביותר מהים בראשון (והוא רחוק יותר מהים מכל פאב בתל-אביב, עיר שהיא הרבה יותר "חוף" מראשון), מעולם לא הרגשתי באף אחד מביקורי בו שיש בו ולו גולש אחד (ייתכן והיה אבל זה פשוט לא משהו שניתן היה להרגיש). הם עושים זאת, אגב, תוך שהם מתעלמים מהמון פאבים ומהעובדה המאוד ברורה שהפאב הראשל"צי הממוצע משמעותית יותר טוב מהפאב התל-אביבי הממוצע. בעניין המסעדות לא היה שום דבר מוזר (למרות שהם בחרו לדבר על 3 סניפים של מסעדות תל-אביביות), אבל תיאור הסימפונטית מזכיר לי להתעצבן. נאמר בהתנשאות מופגנת כי הסימפונטית נחשבת למפוארת בניגוד לתדמיתה של ראשון "כעיר קפיטליסטית וחסרת נשמה" (אכושלאימשלכם באופן אישי פעם שניה).
כל זאת בא כהקדמה לחלקו השני של אותו פרויקט, כתבה שמציגה את ראשון לציון, עירי האהובה, כדוגמה לכל מה שרע בחברה הישראלית. בואו נגיד, אכושלאימשלכם באופן אישי פעם חמש עשרה. באמת, ת"א? אנחנו כל מה שרע? לא, נגיד, אתם עם ההפגנות האנטי-ישראליות שלכם, אחוזי ההצבעה הנמוכים שלכם בבחירות המלווים במסה בלתי מבוטלת של תלונות על התנהלות המדינה, הפקקים, הזיהום, האליטיסטיות וחוסר הידע המשווע שלכם בגיאוגרפיה? אתם בטוחים שאנחנו קפיטליסטים וחסרי נשמה ולא, נגיד, אתם שכל מוצר החל בבירה מהחבית וכלה בדירה עולה אצלכם יותר רק כי תמיד יהיה מי שיהיה מוכן לשלם על זה ואילו רק לטובת הסטטוס שלו?
אני אתן להם מעט קרדיט ואומר שהם כן מעלים נקודות תקפות בקשר לראשון. מאיר ניצן (ראש העיר הקודם) אכן בנה ומוטט את העיר עם כל מיני קניונים שהתבררו כחסרי תועלת. השכונות במערב אכן יכולות להיות מכוערות לפעמים והן באמת מרגישות קצת כעיר אחרת לתושבי מרכז העיר. אבל כל אלו הן פחות או יותר עובדות. כל השאר קצת מעצבן. הוא מעצבן עד כדי כך שהוא פשוט מוציא את החשק לאמוד אכושלאימשלכם באופן אישי על כל פרט.
דבר ראשון, הם פותחים את הכתבה באמירה שקרית שאין קווי אוטובוס מתל-אביב למרכז העיר, שזה פשוט לא נכון; שינסו לתפוס 19, 129, 83, ו-274 (שמכסים יחד כמעט את כל ת"א והם לא היחידים) ויגלו שדי קל להגיע למרכז ראשון אם רק טורחים לחפש קו אוטובוס מתאים ולא מצפים שכזה יעבור באורח פלא ליד דירתו של הכתב. מעבר לזה, כל הכתבה היא פשוט גיבוב שנאה שמאלני-קומוניסטי. הם משתמשים בסט לא ברור של קללות: "ימני" (מתייחס לכל מי שמצביע ימינה ממר"צ), "גר בבית צמוד קרקע", "לא הקים אוהל במחאה החברתית", "קונה דברים" ועוד. זה די מגוחך; זה כאילו הם שונאים את ראשון כי גרים שם אנשים שהם לא תל-אביבים.
אני ראשל״צי ואוהב את זה. אני אני חושב (ואף יודע) שיש מעט סיבות לצאת מעירי החביבה ולעשות את הדרך לת״א. כמו שכבר אמרתי יותר מפעם, יש לי רגשי אהבה-שנאה כלפי ת״א ועצם העובדה שאין לי צורך עז לצאת מראשון מאוד תורם לזה. יש פה את כל מה שצריך באופן שוטף. זה נכון, יש דברים שיש רק בתל-אביב ושווה לראות אותם ולנסוע בשבילם לתל-אביב, אבל גם פה בסדר ואין שום סיבה לשנוא. יש נקודות שבהם אני בכנות מעדיף את ראשון. הקטע הכי דבילי הוא שעל האמירה הזאת יגידו התל-אביבים שאני פשוט חי בבועה, אבל תראו מי שמדבר.
בקיצור, אנחנו יודעים שאם מתחשק לנו מעט צפיפות ואנטיפטיות אנחנו תמיד יכולים להצפין מספר קילומטרים. אז להם יש את
דוראן דוראן ואנחנו צריכים להסתפק ב
אופיר נפקר; ביג פאקינג דיל.
לסיום
יצא לי להצטלם כזומבי לסרט חובבים שמופק ע"י חבר. ביליתי יותר זמן באיפור מאשר מול המצלמה, וכמובן, יותר זמן מול המצלמה מאשר על המסך בתוצר הסופי, אבל עדיין זה היה כיף. אני מופיע גם ב
טיזר הראשוני של הסרט. לכו תדעו מה יצא מזה; יש מצב שיום יבוא ואני אשלח לכם גלוייה מסאנדנס. בהצלחה לחן עם המשך הפרויקט (וכבוד ללנור על האיפור).
אל תסכימו לשום דבר מראש,
רז.
