ערב טוב לכולם.
גוף האדם הוא מכונה מדהימה בעיני. כל יצור ביולוגי, בעצם, אבל גוף האדם קרוב יותר לליבי. זוהי מכונה הגדלה מעצמה, מייצרת חלפים ואנרגיה, מאחסנת ומעבדת מידע ועוד. אבל היא גם שברירית מאוד. שריטות, חבלות, עודף נתרן באוכל גורם לצבירת נוזלים ברקמות השומן, חום וקור משפיעים באופן דרסטי על יכולות התפקוד וכולי.
גיליתי על עצמי משהו מוזר לאחרונה. יש לי אלרגיה קלה לאבק שמתנגשת יופי יופי עם דלקת כרונית שיש לי בסינוסים. המאווררים והמזגנים גורמים לי להתעטש, אבל עדיין חם לי. זה נוראי. זה הופך אותי לתת צורת חיים. אני מקווה שיום יבוא ואשלים עם זה. או שזה יעבור. עדיף שיעבור...
המון זועם
ישנן שתי סיבות בגינן אני זועם על מובילי מחאת הדיור. הסיבה הראשונה היא שאני לחלוטין לא רציתי לכתוב על המחאה הזאת, כפי שציינתי בסוף הפוסט הקודם. רציתי קצת לברוח מהכתיבה על הפוליטיקה ולכתוב על 3 סדרות טלוויזיה חדשות שפרצו בעונת הקיץ שהמכנה המשותף היחיד בינהן הוא שיש להם את האות F איפשהו! עכשיו אני צריך לכתוב על השטויות שלהם. מה שמוביל אותי לסיבה השניה בגינה אני זועם, העובדה שהיעד המרכזי של המוחים הוא הפלת הממשלה. הראשונה מאכזבת, השניה קטאסטרופלית.
כפי שציינתי בסוף הפוסט הקודם אין לי בעיה עם נושאי המאבק כפי שהם. יש בעייה בתחומי הדיור ויוקר המחייה. בהתחלה התנגדתי כי המאבק היה ממוקד בהורדת שכר הדירה בת"א, מטרה בזוייה לחלוטין ויהיו שיגידו אפילו ניאו-מרקסיסטית ("אני מדוכא כי אני מוכרח לשלם הרבה כסף כדי לקבל משהו ממש יקר ויוצא מזה שאני נגרר מאחורה מבחינה כלכלית בזמן שבעל הבית מרוויח כסף"). אבל כשלאט-לאט זה נראה כאילו כאילו המחאה היא חברתית והציבור הבין ששלטון זה לא שגר ושכח, הבנתי שיש טעם במעשיהם. כל זה התנפץ כאשר בנימין נתניהו השיב לדרישות המוחים באופן הבא (תמליל):
את תגובת המוחים אתם יכולים לראות בסרטון. מבחינתם, נתניהו חופר ומדבר שטויות. הם קוראים לזה ספין. אולי התוכנית לא מבושלת עד הפרט האחרון אבל על כל זה ניתן לדבר. בכל מקום שנסתכל נראה את המוחים אומרים את אותו הדבר: "אנחנו לא מאמינין לביבי". לא שהם חושבים שהתוכנית לא יכולה לעבוד, אלא שהם לא חושבים שנתניהו יקיים את התוכנית לה התחייב ויפתור את בעיית הדיור באמצעותה.
המשמעות היא פשוטה מאוד. לא משנה מה יגיד נתניהו, זה לא יספק את המוחים. מבחינתם יש פתרון אחד (שהם אוהבים לחזור עליו רבות), שיתפטר. מעבר לעובדה שאני מתנגד לכך, קריאה להפלת הממשלה היא אקט לא דמוקרטי. זה יכול להיות מהלך פופלרי, אבל זה מהלך קיצוני וכוחני. בארצנו הקטנטונת יש בחירות והם הבמה להפלתם והמלכתם של מנהיגים. מקום בו לגיטימי להשתמש במחאה כזאת היא במקרה של משבר מנהיגותי אקוטי כמו במקרה של אולמרט אחרי מלחמת לבנון השנייה. כאן אין נקודות דמיון. המפגינים לא יכולים להגיד בפנים חתומות שהסיבה למצב הנוכחי היא ביבי ולפני זה הכל היה ורוד. יתרה מכך, אם יתחלף שלטון, הבאה בתור הנוכחית היא ציפי לבני, מי שהייתה שרה בכירה בממשלה הקודמת ושרת הבינוי והשיכון בממשלה שלפניה, ועל כן יותר אחראית למצב הנוכחי מנתניהו ומרוב האנשים במפה הפוליטית. שלא לדבר על כך שהליכה לבחירות מקפיאה את כל תהליכי החקיקה בלפחות חצי שנה. משום מה אף אחד לא אומר את זה...
המחאה המשיכה במשך כמה זמן בלי דרישות רשמיות. כל אגודת סטודנטים ומפלגת שמאל רשמה כמה ציפיות מהמחאה ובאחד האתרים היותר רשמיים של המחאה, שהוא אתר וויקי, ישנה רשימת הצעות לרשימת דרישות ואוסף פנטזיות שנפתח במילים:
המחאות שסוחפות את המזרח התיכון מעוררות בנו תחושה של פספוס. גם אנחנו רוצים לנהור אל הכיכרות, לזרוק סיסמאות ולעמוד יחד כאוסף של זרים שבן רגע נהיים לשותפים, אנשים שמתלכדים לעם. זוהי כמיהה לאהבה ולאחווה, לתחושה של חלק ממשהו היסטורי. ואם המצרים והסורים יכולים, למה לא אנחנו? מהפכה. זהו צו השעה.כיוון שזהו וויקי, כל אחד יכול לדחוף לשם את השטות שלו וכך הגיעו לשם שטויות כמו "הקמת שכונות קראוונים זמניות", "חוק יסוד דיור המחייב אספקת קורת גג לכל אזרח ואזרח", "הלאמת נכסים", "לקצר את החופש הגדול על פי חוק בחודש שבתאריך 1.8 יצאו בתי הספר תיכון יסודי , וגנים ,לחופש", "שינוי שיטת הבחירות לפדרלית", "הקמת מפלגה צעירה שתעסוק בנושאי דיור וחברה" והצעה לצעד המחאה "סירוב התייצבות למילואים". שככה יהיה לי טוב, רק עצלנות מנעה ממני להוסיף להם "נציג האוהדים בכנסת" ו"מועדון חדש; מעץ; שיהיה קל לשרוף".
אנשים כל הזמן מנסים להזהיר נגד זה בסרטונים או בפוסטים בבלוגים אבל המחאה רק ממשיכה כי התקשורת לא מפסיקה להלל. מאקו פתחו עמוד מיוחד בו הם, בין השאר, עוזרים לארגן את המחאה. ערוץ 10 לא נשארו חייבים ופתחו עמוד שכותרתו היא לא פחות מ"דופקים אותנו" עם תמונה של ביבי והמעצבת הגרפית של התוכנית "לילה כלכלי", שעברה לשדר מהמאהל, אחראית לגרפיקה בפוסטרים שלהם. כל פעם, תוך העלאת בעייה אמיתית (זה יקר וזה יקר וזה יקר) ומשתמשים בזה לצורך ניגוח. זהו גם דין החוק המכונה "חוק הוד"לים" שאיש לא הצליח להסביר לי למה הוא מכונה בפי רבים "החוק המזדיין ההוא למסירת כל שטחי המדינה לטייקונים בחינם תוך רמיסת איכות הסביבה" (שזה ממש לא קליט). החוק הסבבה לגמרי הזה עבר וכנראה שהמוחים שכחו שדמוקרטיה זה עניין של כמות אנשים ולא הווליום שלהם כשטענו שמעבר החוק הוא השתנה ישירה של הכנסת על העם (הם גם טוענים שהחוק הוא "שליפה מהמותן" כאשר הוא בעצם יותר מבוגר מהמחאה הזאת בכמה חודשים טובים). גם ברגע שנראתה נכונות לשבת ולדבר, דרשו ראשי המחאה שהדיונים ישודרו בשידור חי לכל (דרישה ממנה נסגו בהיסוס).
לא הממשלה מתעסקת בספין! הם מתעסקים בספין! המוחים צריכים לעשות חשבון נפש ולכוון את דרישותיהם למכנה המשותף הנמוך ביותר ולעקור את הפוליטיקה מכל העסק. יהיו שיטענו שהשמאל הקיצוני רק רוכב על המחאה אבל לאלו אומר שהם יכולים לבעוט בו. המחאה החברתית צודקת אבל אסור לה להיות נגד הממשלה. הוצעו פתרונות יצירתיים שמתחשבים בתמונה הרחבה וזה נכון שיש מקום לעוד, אבל אם לכל פיתרון שהוא לא אידיליה מרקסיסטית בה כולם הופכים למיליארדרים הם יענו בשרפת המועדון (עוד רפרנס גשש ואבדנו) לא נקבל שום דבר והכל יהיה רק יותר גרוע.
אני, אישית, כפי שאתם מנחשים, סומך על נתניהו. צריך לתת לו לעשות את העבודה שלו ואם יש רחשים בעם ראוי להשמיע אותם. אבל כל עוד המחאה היא כדי להפילו מכסאו, היא לא צודקת.
זהו. הוצאתי את זה. עכשיו עזבו אותי בשקט.
המסע בעקבות זיגי בעיר הקודש
לפני שהגענו להופעה, אני וחברי ממסגרות שונות, עשינו את דרכינו דרך הדרכים הפקוקות לבירה. למזלנו, עשינו את הקניות קודם לכן. אחרי שנחתנו בבירה חנינו בחניון הלאום ושתינו קצת (לשתות בחניון הלאום זה סוג של "וי"). התבלגנו קצת בקופות עד שכולם הגיעו ונכנסנו פנימה. בקצרה, היה כיף.
לא בקצרה, ההופעה של איזי סטאר הייתה מצויינת. למי שלא מכיר, מדובר בסופר-גרופ שעיקר הרפרטואר שלהם מורכב מאלבומי קאברים לפינק פלויד, רדיוהד והביטלס. נכנסנו אליה טיפה באיחור תוך נאום חוצב לב בעברית שבורה של הבסיסט על ציונותו האינסופית. ההופעה הייתה כיפית, הקשר עם הקהל היה נפלא והיה עירוב יפה מאוד בין הקאברים המוכרים לחומר המקורי הפחות מוכר. איזי-סטאר היו בארץ כבר כמה פעמים ותמיד פספסתי ואני שמח שדווקא כאן יצא לי לראות אותם.
אין מה להגיד. זיגי יודע להופיע. אולי החומרים המקוריים שלו לא זוהרים, אבל יש לו 2-3 שירים מוכרים והשירים של בוב ז"ל שביצע בנו הופעה מוצקה וכיפית. ההופעה הייתה ארוכה ומספקת עם הרבה אהבה לקהל. כנראה שלא הייתי רואה הופעה כזו אם היא הייתה במסגרת אחרת, במקום אחר ובמחיר אחר, אבל שם ואז זה היה מצויין.
אחרי ההופעה (ואחרי התקפלות ארוכה) נכנסתי שמח וטוב לב לרכב של ידידה שלי, עצמתי את העיניים ופתחתי אותן ליד הבית. הקיץ לא נגמר ואני מקווה שיהיו עוד אירועים כאלה אבל נכון לעכשיו זה קיץ טיפה איטי. נשאר רק להחזיק אצבעות ולהישאר קשוב.
לסיום
- HONK
- גלן בק מגיע לארץ בקרוב עם עצרת תמיכה בישראל. הוא העניק ראיון ל"רואים עולם". שווה לצפות.
- EpicMealTime נתנו הופעה חייה ראשונה. זה צריך להיות לא חוקי, אבל מצויין שזה לא! מעניין מתי הם יגיעו לארץ...
- בסוף החודש יתקיים בעירי ראשל"צ פסטיבל אוכל בשם "טועמים עולם". נראה טוב. כנראה שזה ישמיד לי את הדיאטה.
הפוסט היום היה קצת מזורז וזה לא בסדר. בייחוד לאור העובדה שלקח מלא זמן לכתוב ואותו.
אל תשכחו למרוח קרם הגנה,
רז.
