ערב טוב לכולם.
לאלו מכם שמשחקים את המשחק הביתי (כלומר, מכירים אותי באופן אישי) וודאי שמו לב שאני לא עצמי לאחרונה. או שאני כן עצמי רק שהעצמי הוא לא הצוהל באדם. מבלי להיכנס לסיבות או למצבי כעת, אני חייב להגיד שלהתעסק בכל מיני דברים בהחלט משכיח את הרצון לתלות את עצמי. אני די בטוח שזה מה שעמד מאחורי ההנאה שלי בלימודים. במבט לאחור, תואר בהנדסה הוא ערימת שכול, אבל באותו הרגע נהנים. חוסר שיעמום עם איזושהי תחושת סיפוק. עם זאת, התנועה המתמדת לא פותרת אף בעיה, אז אני לא יודע כמה אפשר לדבר בשיבחה בלי להיזכר שהכל כרגיל ושום דבר לא השתנה, אבל אני מניח שאני פשוט נשען כאן על הרגל מגונה.
הולנד
יורוטריפ - חלק ב'
אזהרה - חופר. אם לא מעניין אתכם במיוחד איך היה לי בטיול, המשיכו הלאה.
לאלו מכם שמשחקים את המשחק הביתי (כלומר, מכירים אותי באופן אישי) וודאי שמו לב שאני לא עצמי לאחרונה. או שאני כן עצמי רק שהעצמי הוא לא הצוהל באדם. מבלי להיכנס לסיבות או למצבי כעת, אני חייב להגיד שלהתעסק בכל מיני דברים בהחלט משכיח את הרצון לתלות את עצמי. אני די בטוח שזה מה שעמד מאחורי ההנאה שלי בלימודים. במבט לאחור, תואר בהנדסה הוא ערימת שכול, אבל באותו הרגע נהנים. חוסר שיעמום עם איזושהי תחושת סיפוק. עם זאת, התנועה המתמדת לא פותרת אף בעיה, אז אני לא יודע כמה אפשר לדבר בשיבחה בלי להיזכר שהכל כרגיל ושום דבר לא השתנה, אבל אני מניח שאני פשוט נשען כאן על הרגל מגונה.
הולנד
יורוטריפ - חלק ב'
אזהרה - חופר. אם לא מעניין אתכם במיוחד איך היה לי בטיול, המשיכו הלאה.
חלק א'
Breda - עברנו את גבול הולנד ונחתנו בתחנה הראשונה שלנו, עיירה נחמדה בשם ברדה. הסיבות בגללן בחרנו ללכת לשם הן שזה קרוב לגבול בלגיה-הולנד והם הציעו את הלינה הכי זולה (51 אירו לחדר של שלושה). הסתבר שזה היה זול כי המלון עצמו ממוקם לא ממש במרכז העיירה אלא 5 דקות ברכב ממרכזה. הגענו די מאוחר ויצאנו לקרוע את העיר בלי לדעת אם יש מה לקרוע בה. השעה הייתה מאוחרת והיינו כבר עייפים. ה-GPS איכזב טיפה בהתחלה. הסתובבנו קצת בברדה היפה והמתה ולפני שויתרנו לחלוטין, ראינו אנשים באופק. החנינו את הרכב ועשינו את דרכנו למרכז העיירה.
מרכז עיירה קלאסי בהולנד, מסתבר, הוא המקום להיות בו. יש בו את הכנסייה המרכזית, בית עירייה והמון פאבים ומסעדות. נכנסנו למקום הראשון שהיה פתוח, שמציאתו הייתה די קשה מפאת השעה המאוחרת. המקום היה מאורגן פחות או יותר כמו סלון של מישהו ( שזה לא כזה מוזר בהתחשב בזה שהוא למעשה היה דירת קרקע שהוסבה). היינו שלושת הלקוחות היחידים והיו לנו 20 דקות לעשות מה שאנחנו רוצים וללכת כי יש חוק עזר בברדה שגורם לזה שרישיון עסק בסיסי לפאב מאפשר לו להיות פתוח רק עד 2 בלילה ותמורת טיפה כסף, אפשר להתארגן על רשיון שטוב עד 4.
הברמן היה מאוד נחמד ועזר לנו לבחור את המשקה הראשון אחרי שאמרנו לו שזה הלילה הראשון שלנו בהולנד ואין לנו מושג מה מזמינים. הוא אמר שבגלל שזה משקה ראשון בהולנד אז זה על חשבון הבית. מקסים, אבל אנחנו עכשיו צריכים להישאר למשקה שני בכדי שהוא ירוויח את לחמו. הזמנו משקאות נוספים. הפעם הוא כיבד אותנו בצ'ייסר של ליקר מדהים. מסתבר שזהו ליקר צמחים מקומי בשם SchrobbelÃĻr (מבטאים את זה שְרוֹבֶלֶר, אבל ההדגשה מוזרה; זו מילה בדיאלקט מקומי, מסתבר) שניתן להשיגו רק באותו מחוז ספציפי (מה שאומר שאנחנו חוזרים יום למחרת לברדה). הוא כ"כ מצוין שכתבו עליו שיר. השעה הייתה כבר מאוחרת והיינו צריכים ללכת. שאלנו אותו כמה אנחנו חייבים לו והוא אמר שכלום. הוא אפילו סירב לקבל טיפ. זה מדהים אותי עד רגע זה ממש כמה הוא היה נחמד.
המשכנו לפאב שהיה לו את הכסף להשקיע ברישיון מיוחד עד 4. זה פאב המבוסס על הסרט Coyote Ugly שמעולם לא ראיתי, אבל אם להתבסס על הפאב ההוא בלבד זה סרט גרוע, רועש ויקר. זה דאנס-בר שבו בנות מעודדות לרקוד הבר אבל כיוון שזה היה אמצע השבוע המקום היה די ריק ומי שרקדו על הבר היו בעיקר הברמניות, שזה היה די מרומם למרוות שלא היה עירום. היה די מאוחר אז התקדמנו לכיוון המלון. הבוקר התחיל לעלות אז הלכנו לישון בשביל לשרוד את יום המחר.
Breda על הבוקר - קמנו בחוסר רצון משווע, ארזנו ושמנו גלגלינו לכיוון העיירה. נסענו ונסענו כאשר ה-GPS מכוון למרכז העיר ואז בלי לשים לב עברנו איזה גשר מעל תעלה (לא אקט נדיר בהולנד) ומצאנו את עצמינו במרכז של מרכז העיר. בערים היותר עתיקות של אירופה, מרכז עיר הוא לא מקום שכדאי לך להיכנס אליו עם רכב (תחשבו על נווה צדק או העיר העתיקה בב"ש רק צפוף פי 700). נדחקנו דרך סמטאות צידיות בניסיון להגיע למקום שלא מפלה מכוניות לרעה עד שפתאום נתקלנו בפרצוף מוכר. זה היה הברמן מאתמול שפינק אותנו באלכוהול חינם. שאלנו אותו מה נשמע וביקשנו שינחה אותנו למקום בו אפשר להעמיד את הרכב ולמקום בו אפשר לרכוש שרובלר. הוא כיוון אותנו למקום חנייה לא רחוק ואמר לנו לחפש חנות בשם "חולנחול" (אחרי ה"מה" השני זה כבר הפך ללא נעים אז פשוט זרמנו; התשובה לחידה בתמונה). הוא אמר "להתראות הערב" אבל לצערינו כבר היו לנו תוכניות. בהחלט בחור זהב. מצאנו את החנות, המשכנו לטיפה שופינג ואז התחלנו לנסוע צפונה לכיוון התחנה הבאה בה נישן, Groningen (עם כמה וכמה עצירות כמובן).
טחנת רוח על הדרך - כמו כל אחד שטס להולנד, גם אנחנו הצבנו לעצמנו יעד להצטלם ליד טחנת רוח עתיקה. בעוד שיש לא מעט שבשבות מודרניות ומשעממות לייצור חשמל על הדרך, צילום עם אחד ממבני הקש הללו זה פחות או יותר חובה. עצרנו ליד טחנה כזו שראינו מהכביש. היא הייתה ממוקמת ליד כפר שכל כולו חופן בתים הממוקמים בצידו האחד של כביש צר. לדעתי זו צורת התיישבות די מתה. זה מקום נחמד ופסטורלי אבל לא נראה לי שאי פעם הייתי רוצה לגור בו. ליטפנו כמה סוסים, כבשים ועיזים, הצטלמנו תמונות דביליות ליד טחנת הרוח והמשכנו הלאה ליעד המתוכנן הראשון של אותו יום.
Slot Loevestein - למרות ש"סלוט לבסטיין" נשמע כמו שם של מועדון חשפנות לפחות, מדובר במצודה מימי הביניים (עוד צורת התיישבות מתה). אין יותר מדי מה לכתוב על הטירה. כולה טירה. זה גדול, יפה ומפחיד עם סד עינויים לרווחת המבקרים מקדימה. סטנדרטי. שתינו קפה והמשכנו הלאה.
נשבר לי. אני אפצל פה ואמשיך לחלק ג'.
עשבים שוטים
יש משהו שאני לא מבין בתעשיית הטלוויזיה האמריקנית בפרט ובתעשיות הבידור למיניהן באופן כללי. למה אם עושים משהו טוב חייבים להאריך את חייו עד שיוצא לו המיץ? למה צריכים להעביר כל קונספט סדרה של ניתוחים פלסטיים בשביל שהוא יהיה רענן באופן תמידי? How I Met Your Mother עושים את זה ע"י משיכת קו העלילה הראשי בהזרקת מנות בוטוקס בזו אחר זו עד שהכתיבה הטובה שלה תפסיק לעניין מישהו. Prison Break ניסו לאכול נכון ולעשות הרבה פעילות גופנית ובניסיון לשמור על גיוון במערכת היחסית איתנו הם בסוף חירבנו לעצמם במכנסיים. למה סדרות טובות לא יכולות להגיע לסיום מתי שהסיום הזה נאות אלא חייבות להוציא עונה אחר עונה בניסיון לשכנע אותנו שהסוס לא מת? למה אי אפשר להגיד "כל הכבוד! עשיתם בומבה של עבודה. אתם ערימה של שחקנים מעולים, כותבים מבריקים, במאים מחוננים וכו', בואו תעשו עוד סדרות ונשדר גם אותן"?
דוגמה מצוינת לסדרה בה זה היה צריך לקרות כבר היא Weeds שחזרה לעונה שישית בזמן האחרון. כבר כתבתי על זה שווידס הייתה צריכה ללכת ממזמן אבל מסתבר שאני היחיד שחושב ככה כי עדיין ממשיכים להפיק את החרא הזה. בעונה השישית של The Sopranos הדמויות עצמן כבר היו עייפות מלהיות בסדרה אז הם סיימו אותה בזמן והיא הייתה מצוינת עד הרגע האחרון. הוכרז כי Entourage, סידרה טובה עם דמויות מוצקות ועגולות, תרד אחרי העונה הבאה עוד בתחילת העונה הזאת. אבל ווידס בשלה.
מבלי להיכנס לכמה מופרכת העלילה נהייתה בשלב הזה (ספויילר: בסוף העונה הקודמת הילד הקטן של הגיבורה, שהוא בין איזה 14 ואיבד את בתוליו עם שתי בנות כיתתו, רצח מאפיונרית, שהיא הבוסית של בעלה של הגיבורה שהתחתן איתה אחרי שנכנסה להריון כדי שלא יהרוג אותה אחרי שהשביתה לא את עסק הברחת הסמים שלו, עם מקל קריקט ובתחילת העונה הזאת הם בורחים מהעיירה בה הם מתגוררים. גיסה של הגיבורה מצטרף לאחר שנפרד מארוסתו הגניקולוגית בזמן שהיא נחטפה ע"י מפגין נגד הפלות מעורער בנפשו. מצטרפת גם המטפלת, למרות שלא ברור לגמרי למה.), אומר שהסדרה הפסיקה להיות הקומדיה השחורה שהייתה והפכה להיות קומדיה שחורה אחרת (ופחות מצחיקה). בנוסף על הכל, הסדרה שהתחילה מעקרת בית הסוחרת במוצרי מריחואנה כבר לא עוסקת במשהו שאפילו קרוב ללהיות קשור לזה. זה אפילו כבר לא מוזכר בסדרה! שודרו כבר שני פרקים מהעונה ואף אחד אפילו לא דיבר על זה שהוא מכיר מישהו שפעם עישן ג'וינט! אני מסכים ששינויים חייבים להיעשות בשביל להחזיק את הסדרה חייה (אם מתעלמים מטיעוני הזהב שלי לעיל) אבל אפילו השם כבר לא מתאים. ווידס גמורה, מתה ואני לא חושב שמשהו יכול להחיות אותה. מבחינתי אני רואה סדרה שאמורה לעודד תכנון משפחה נכון על דרך השלילה. אני לא אומר שלא כדאי לראות אותה אם עוד לא התחלתם, אבל אין שום פסול בהפסקה אחרי עונה 3 פחות או יותר.
כל הכבוד ל...
מחמוד א-זהאר, שבאומרו בסוגיית הקמת המסגד הענק סמוך לגראונד זירו (זירת הפיגוע הגדול ב-11 בספטמבר) "מוסלמים צריכים לבנות מסגדים בכל מקום אפשרי" וכך הוכיח את הטענה שהתו"ל האיסלמי הקיצוני דוגל בכיבוש בעזרת מסגדים. אנחנו כבר יודעים את זה מאירועים כמו ההשתלטות על קבר יוסף. יהיו שיגידו שהדבר גם קבע את מיקומו של מסגד אל-אקצה. אני לא אומר שלמוסלמים אין זכות לבתי תפילה, אבל טיפת תאקט לא תזיק.
לסיום
אם אהבתם את קליפ בר-המצווה של המפגר הזה ואת התשובה של לוקץ' ששמתי פה לפני כמה זמן, וודאי תאהבו את הסנסציה החדשה הזאת. מסתבר שזו פארודיה מצוינת לכל ז'אנר הזמרה הלא כשרונית לאירועים מיוחדים (מה שהופך את הבחור שיצר את התשובה לקצת מעאפן) אבל זה עדיין אמין מדי. אני, אישית, נפלתי בפח...
אל תעשו שום דבר שאני לא הייתי עושה,
רז.
מרכז עיירה קלאסי בהולנד, מסתבר, הוא המקום להיות בו. יש בו את הכנסייה המרכזית, בית עירייה והמון פאבים ומסעדות. נכנסנו למקום הראשון שהיה פתוח, שמציאתו הייתה די קשה מפאת השעה המאוחרת. המקום היה מאורגן פחות או יותר כמו סלון של מישהו ( שזה לא כזה מוזר בהתחשב בזה שהוא למעשה היה דירת קרקע שהוסבה). היינו שלושת הלקוחות היחידים והיו לנו 20 דקות לעשות מה שאנחנו רוצים וללכת כי יש חוק עזר בברדה שגורם לזה שרישיון עסק בסיסי לפאב מאפשר לו להיות פתוח רק עד 2 בלילה ותמורת טיפה כסף, אפשר להתארגן על רשיון שטוב עד 4.הברמן היה מאוד נחמד ועזר לנו לבחור את המשקה הראשון אחרי שאמרנו לו שזה הלילה הראשון שלנו בהולנד ואין לנו מושג מה מזמינים. הוא אמר שבגלל שזה משקה ראשון בהולנד אז זה על חשבון הבית. מקסים, אבל אנחנו עכשיו צריכים להישאר למשקה שני בכדי שהוא ירוויח את לחמו. הזמנו משקאות נוספים. הפעם הוא כיבד אותנו בצ'ייסר של ליקר מדהים. מסתבר שזהו ליקר צמחים מקומי בשם SchrobbelÃĻr (מבטאים את זה שְרוֹבֶלֶר, אבל ההדגשה מוזרה; זו מילה בדיאלקט מקומי, מסתבר) שניתן להשיגו רק באותו מחוז ספציפי (מה שאומר שאנחנו חוזרים יום למחרת לברדה). הוא כ"כ מצוין שכתבו עליו שיר. השעה הייתה כבר מאוחרת והיינו צריכים ללכת. שאלנו אותו כמה אנחנו חייבים לו והוא אמר שכלום. הוא אפילו סירב לקבל טיפ. זה מדהים אותי עד רגע זה ממש כמה הוא היה נחמד.
Almere - אחרי נסיעה די ארוכה היינו צרכים הפסקה ונכנסנו לעיר הזאת רק בגלל שהיא הייתה בנקודה נוחה במפה. לצערינו זו הייתה עיר מודרנית ואפורה למדי (צורת התיישבות שכנראה הופכת לפופולרית יותר ויותר). לא היה בה שום דבר מרגש למראית עין. מסתבר שזו העיר הצעירה ביותר בהולנד כך שאין בה שום מורשת או אתרים היסטורים (הכבישים היו די נוחים, לעומת זאת). מה שכן, המקום בו עצרנו לקפה ומשהו לאכול הציע לנו קפה חינם כי לקח לאוכל זמן להגיע. ההולנדים האלו נחמדים בצורה קיצונית.
סיימנו את הקפה והתחלנו לנסוע לכיוון חרונינגן. הדרכים היו עקלקלות ולקח לנו הרבה זמן להגיע, הרבה יותר ממה שתכננו. אבל בסוף הגענו לחרונינגן היפיפיה, הורדנו את הדברים במלון ויצאנו לחפש אוכל...
סיימנו את הקפה והתחלנו לנסוע לכיוון חרונינגן. הדרכים היו עקלקלות ולקח לנו הרבה זמן להגיע, הרבה יותר ממה שתכננו. אבל בסוף הגענו לחרונינגן היפיפיה, הורדנו את הדברים במלון ויצאנו לחפש אוכל...
נשבר לי. אני אפצל פה ואמשיך לחלק ג'.
עשבים שוטים
יש משהו שאני לא מבין בתעשיית הטלוויזיה האמריקנית בפרט ובתעשיות הבידור למיניהן באופן כללי. למה אם עושים משהו טוב חייבים להאריך את חייו עד שיוצא לו המיץ? למה צריכים להעביר כל קונספט סדרה של ניתוחים פלסטיים בשביל שהוא יהיה רענן באופן תמידי? How I Met Your Mother עושים את זה ע"י משיכת קו העלילה הראשי בהזרקת מנות בוטוקס בזו אחר זו עד שהכתיבה הטובה שלה תפסיק לעניין מישהו. Prison Break ניסו לאכול נכון ולעשות הרבה פעילות גופנית ובניסיון לשמור על גיוון במערכת היחסית איתנו הם בסוף חירבנו לעצמם במכנסיים. למה סדרות טובות לא יכולות להגיע לסיום מתי שהסיום הזה נאות אלא חייבות להוציא עונה אחר עונה בניסיון לשכנע אותנו שהסוס לא מת? למה אי אפשר להגיד "כל הכבוד! עשיתם בומבה של עבודה. אתם ערימה של שחקנים מעולים, כותבים מבריקים, במאים מחוננים וכו', בואו תעשו עוד סדרות ונשדר גם אותן"?
מבלי להיכנס לכמה מופרכת העלילה נהייתה בשלב הזה (ספויילר: בסוף העונה הקודמת הילד הקטן של הגיבורה, שהוא בין איזה 14 ואיבד את בתוליו עם שתי בנות כיתתו, רצח מאפיונרית, שהיא הבוסית של בעלה של הגיבורה שהתחתן איתה אחרי שנכנסה להריון כדי שלא יהרוג אותה אחרי שהשביתה לא את עסק הברחת הסמים שלו, עם מקל קריקט ובתחילת העונה הזאת הם בורחים מהעיירה בה הם מתגוררים. גיסה של הגיבורה מצטרף לאחר שנפרד מארוסתו הגניקולוגית בזמן שהיא נחטפה ע"י מפגין נגד הפלות מעורער בנפשו. מצטרפת גם המטפלת, למרות שלא ברור לגמרי למה.), אומר שהסדרה הפסיקה להיות הקומדיה השחורה שהייתה והפכה להיות קומדיה שחורה אחרת (ופחות מצחיקה). בנוסף על הכל, הסדרה שהתחילה מעקרת בית הסוחרת במוצרי מריחואנה כבר לא עוסקת במשהו שאפילו קרוב ללהיות קשור לזה. זה אפילו כבר לא מוזכר בסדרה! שודרו כבר שני פרקים מהעונה ואף אחד אפילו לא דיבר על זה שהוא מכיר מישהו שפעם עישן ג'וינט! אני מסכים ששינויים חייבים להיעשות בשביל להחזיק את הסדרה חייה (אם מתעלמים מטיעוני הזהב שלי לעיל) אבל אפילו השם כבר לא מתאים. ווידס גמורה, מתה ואני לא חושב שמשהו יכול להחיות אותה. מבחינתי אני רואה סדרה שאמורה לעודד תכנון משפחה נכון על דרך השלילה. אני לא אומר שלא כדאי לראות אותה אם עוד לא התחלתם, אבל אין שום פסול בהפסקה אחרי עונה 3 פחות או יותר.
כל הכבוד ל...
מחמוד א-זהאר, שבאומרו בסוגיית הקמת המסגד הענק סמוך לגראונד זירו (זירת הפיגוע הגדול ב-11 בספטמבר) "מוסלמים צריכים לבנות מסגדים בכל מקום אפשרי" וכך הוכיח את הטענה שהתו"ל האיסלמי הקיצוני דוגל בכיבוש בעזרת מסגדים. אנחנו כבר יודעים את זה מאירועים כמו ההשתלטות על קבר יוסף. יהיו שיגידו שהדבר גם קבע את מיקומו של מסגד אל-אקצה. אני לא אומר שלמוסלמים אין זכות לבתי תפילה, אבל טיפת תאקט לא תזיק.
לסיום
אם אהבתם את קליפ בר-המצווה של המפגר הזה ואת התשובה של לוקץ' ששמתי פה לפני כמה זמן, וודאי תאהבו את הסנסציה החדשה הזאת. מסתבר שזו פארודיה מצוינת לכל ז'אנר הזמרה הלא כשרונית לאירועים מיוחדים (מה שהופך את הבחור שיצר את התשובה לקצת מעאפן) אבל זה עדיין אמין מדי. אני, אישית, נפלתי בפח...
אל תעשו שום דבר שאני לא הייתי עושה,
רז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה