צהריים טובים לכולם.
רשמית הפסקתי לישון עם מאוורר כי מתחיל להיות קריר. זה אומר שהגיע סוף סוף החורף. אני אישית מעדיף את החורף על פני הקיץ כי קור זה משהו שיותר פשוט להתמודד איתו, בהשוואה לחום. אם יש משהו שאני לא מעריך בחורף זו העובדה שכשגשום, כל מעבר מנקודה בטוחה אחת (כמו בית) לנקודה בטוחה אחרת (כמו פאב) היא תהליך שמקביל למשימה בחלל החיצון. בבית אנחנו לא צריכים יותר מדי הגנה מהתנאים הבעייתיים בחוץ, יש לנו טכנולוגיה וקירות לטובת העניין. כשאנחנו רוצים לצאת אנחנו לובשים חליפה מיוחדת, פותחים דלת, משווים תנאים עם הסביבה החיצונית, גומעים את המרחק הדרוש, ואז חוזרים למצב בו הקירות והטכנולוגיה מגנים עלינו שנית. לי אישית זה לא מפריע אבל ישנם אנשים שזה שובר ומחליטים שלא לעשות דברים בחוץ בגלל זה. מוזרים.
הגשמים זה גם דבר נפלא למשק המים הגווע שלנו אבל יש כמה אנשים עבי גולגולת הטוענים שבעיית המים בישראל (או יותר נכון, העיכוב בפתרונה) היא קונספירציה של הימין הקיצוני ליצירת צורך בהאחזות בגולן. אני לא יודע אם אותם נבובים יחטפו ממני הלקאה רצינית ביום מן הימים מעל דפי הרשת הללו אבל עניי הדעת הללו באמת מצדיקים אותה.
צמא הדם הפציפיסטי
למי שלא ממש מחובר למציאות, השבוע חל יום השנה ה-14 לרצח רבין. מי שמכיר אותי, כרגע מעביר באיטיות בטוחה את הסמן לעבר משהו שיסגור את העמוד הזה לנצח, אבל תתפלאו שעל אף דעותי הפוליטיות אני חושב שרצח רבין הוא נתעב של אדם רב פעלים שהקדיש את חייו לציבור, שלרוצח מגיע להנמק בכלא כל חייו ושהאירוע אכן צריך להיחשב כאירוע מכונן בהיסטוריה של עמנו. עם זאת, יש לי מספר סייגים לגבי הפוליטיזציה שעושה השמאל לכל העניין ע"י כך שהוא שם את כל הימין (ואפילו סתם אנשים שלא האמינו בתהליך אוסלו) על ספסל הנאשמים, דבר שדי מעורר סלידה, לפחות אצלי מכל היום הזה. זה מגיע לרמות כאלו שכשאני מכנה את היום "יום רבין" קופץ לי איזה נוער עם יותר מדי מרצ ומתקן אותי "יום הזכרון לרצח רבין", בעוד אני לא מתקן אף אחד שאומר "יום השואה", שזו טעות משמעותית הרבה יותר ואני עוד אשכנזי.
כמו שרובי ריבלין אמר, נעשה במהלך השני פוטושופ להיסטוריה. הרבה שנים, מלמדים במערכת החינוך (שתחטוף את הלקאתה בבוא העת) שרבין היה ראש הממשלה הטוב ביותר בהיסטוריה של המדינה, שהכל היה טוב בתקופתו, שכולם אהבו אותו, כולם רצו בהסכמי אוסלו, כל העם היה מאחוריו ובנוסף לזה הוא היה אחלה גבר. צר לי לבשר לכם שרבין, כמו כל ראש ממשלה ידע משברים ופרשיות בכהונתו, הקרע בין הימין לשמאל לא היה גדול מעולם כמו שהוא היה בתקופת רבין, בעיקר בגלל שבתקופתו של רבין התחילו להתפוצץ האוטובוסים וצר לי לבשר לכם, הוא אפילו היה ידוע בתור שתיין ומעשן כבד. אבל אל תתנו לעובדות לבלבל אתכם.
רבים הולכים וקופצים על ביבי והליכוד כי פעם מישהו אמר שרבין צריך למות ובליכוד התייחסו לזה כמו שסביר להתייחס לאמירות האלו. כהיפרבולה, רטוריקה, מילים. אם למישהו יש איזו אי וודאות אז אני אומר זאת - יגאל עמיר לא רצח בגלל נאום של ביבי או בגלל שהוא ממש נהנה במשחק של בית"ר. יגאל עמיר רצח את רבין כי הוא קוקו על כל הראש. אם הוא היה מתעניין בבידור במקום בפוליטיקה, הוא היה הולך ורוצח את גידי גוב בגלל שהוא עזב את זהו זה. אבל את השמאל זה לא מעניין. הוא לא מסתפק בזה שהוא היה קוקו. מבחינתם זה רצח שביצע הימין. צמא הדם הפציפיסטי הולך ומושך אותם לשים על ספסל הנאשמים כל מי שלא מסכים עם הסכמי אוסלו. מרגלית הר-שפי, שכל פשעה היה להכיר את יגאל עמיר, נשלחה לכלא.
השמאל מנסה לומר שיום רבין מציין את פועלו ויוצא נגד אלימות כאשר מה שקורה בפועל זה עיסוק יתר ברצח וברוצח. אנשים כבר לא יודעים על המחלוקות שגררו הסכמי אוסלו ויש אנשים שאפילו לא יודעים מה הם והם עדיין בעדם כי להיות בעדם משמעותו להיות נגד רצח רבין. אם היום הזה כ"כ נאור ותמים, למה אי אפשר לעשות אותו ע"פ המודל של יום מרטין לותר קינג שחל בכלל ביום ההולדת של קינג וכל כולו חגיגה של פועלו? למה חייבים לארגן יום של שנאת ימין במסווה של יום בעד שלום ונגד אלימות? בכל מקרה, יהי זכרו ברוך...
אין קליטה
באמת שלא רציתי להתייחס לשני נושאים קודרים בפוסט הזה אבל הכתבה הזו באמת מעוררת בי כל-מיני דברים. למי שאין כוח, היא עוסקת בכמה ילדים רוסים שריססו כתובות אנטישמיות על בית כנסת. הפאנץ' ליין הוא שהילדים ובית הכנסת שוכנים בפתח תקווה, המצטיירת כמעוז האנטישמיות בישראל, לאור פרשת כנופיית האנטישמים הקודמת. נוצר בעצם מצב שמנקז שתי בעיות: חוק השבות שמביא עולים לא אידיאולוגיים (וגם לא ממש יהודיים), אשר בהשוואה לארץ מוצאם, ישראל היא ארץ אפשרויות הבלתי מוגבלות ומערכת קליטה רופסת שגורמת להם לסלידה מהחברה.
אנחנו כ"כ מפחדים לעשות ישראליזציה לעולים עד שכל מה שאנחנו עושים זה לזרוק עליהם כסף ולראות אותם גדלים למלאי ניכור כלפי המדינה וכל מה שהיא מייצגת, בין השאר, את היותה מדינת היהודים. חבל שזה קורה ככה. אולי זה הזמן להפסיק להעלות כמה שיותר מכוח חוק השבות ולהיות טיפה יותר בררנים. לא ייתכן שיהודים יחוו אנטישמיות כאן.
אבל באשר לאנשים שמאבדים את המוטיבציה להיות כאן אחרי שהם מגיעים, הם פשלה של כולנו. אנחנו גורמים להם לתחושת ניכור ע"י זה שאנחנו מסתכלים עליהם כזרים. פעם הבאה שאתם רואים רוסי, תביאו לו חיבוק גדול ותגידו לו שאתם אוהבים אותו.
אתגר תקופת היובש
יום 7 מתוך 31
עדיין הכל בסדר. עבר סוף השבוע הראשון אשר במהלכו הייתי פעמיים בפאביםוכל מה ששתיתי זה דיאט קולה. אפילו לא קולה רגילה אלא דיאט! אני די בטוח שזה הפך מאתגר למשהו שגורם לכולם ללגלג עלי אבל אני עוד אראה לכולם! מעבר לזה, פיכחות היא דבר מוערך יתר על המידה לדעתי ,בשלב זה.
לסיום
אני מקווה שבימינו מתייחסים למטאל בתור משהו הרבה יותר קונבנציונאלי מאשר בתקופה חשוכה הזו...
חורף נעים,
רז.
אני לא יכול לראות "רבין" ולא להגיב, ולהפתעתי, למרות ההתחלה המבטיחה אני ממש לא מסכים עם מה שאמרת בפסקה האחרונה.
השבמחקלמה צריך יום שיהלל את פועלו של רבין? הנושא הוא לא האיש, אלא הרצח. מה רבין עשה שעשה אותו חשוב יותר מכל ראש ממשלה אחר שהיה בישראל? "יום רבין" רק ישריש את הדבר שאתה מדבר עליו - הטקסים שהפכו כבר לסוג של עבודת אלילים נוסח "עם רבין היה טוב, רצחו אותו ועכשיו אין לנו שום תקווה."
"יום הזכרון לרצח רבין", לעומת זאת, יכול (אם ישכילו לעשות זאת במערכת החינוך ובמדינה כולה) להיות יום שמדבר בשבח הדמוקרטיה ונגד אלימות. יום שיעסוק בפלורליזם, בסובלנות וערכים דומים.
לשלום, אגב, אין מקום שם. ראשית, כי רבין לא נרצח בגלל שרצה שלום, הוא נרצח כי רצה לתת לפלסטינאים שטחים. שנית, כי זה בכלל לא רלוונטי, גם אם היה נרצח על נסיון לחוקק חוק נגד נייר טואלט תלת שכבתי המעשה לא היה פחות או יותר נפשע.
רק טוב.
עידן
דבר ראשון, "יום רבין" על משקל "יום השואה" ולא בשום אופן אחר.
השבמחקדבר שני, לרגע חשבתי שניסחתי את הפסקה לא כמו שצריך אבל אם תשים לב, אמרתי את הדברים בהתרסה. אני מצביע על כך שהשמאל נתפס עם המכנסיים למטה כאשר הוא טוען שהיום הוא הצדעה פועלו של רבין (והסכמי אוסלו בפרט) כאשר, למעשה, הוא היה הרבה יותר יום של כולם אם רוחו הייתה כפי שאמרת וכפי שהיום מתיימר להיות. חבל שהוא לא כי אני חושב שדווקא בשמאל שלקח את המקרה הכי קשה קיים החוסר הזה ברצון להתדברות בין הפלגים השונים בחברה.
בקשר לנייר טואלט, נתת דוגמא לא טובה ואפילו לא רק לאור העובדה כי קיים לובי עולמי נגדו כיוון שתהליך הייצור שלו הוא פחות סביבתי. כל עוד קיים נייר טואלט דו-שכבתי האיסור על נייר טואלט תלת שכבתי הוא בבחינת מניעת מותרות. מעיין גרסא פחות אגרסיבית לחוק היובש בארה"ב. לנו, אין ארץ אחרת, אבל רצח זה לא הפתרון. אני די בטוח שזה לא היה מתנהל "זבנג וגמרנו, אין שטחים" אם רבין לא היה נרצח. ייתכן והייתה מתפזרת הכנסת הרבה לפני זה. אפשר רק לנחש.
שמח לראות שאתה קורא פה, ג'ק. תבוא (ותגיב) עוד.