עבר עלי אחד מסופי השבוע העמוסים ביותר בתקופה האחרונה. לא היה לי רגע דל וכל הזמן הייתי איפשהו או ישן. הסופ"ש העמוס, אגב, הוא לא הראשון בתקופה האחרונה עם כל האינדינגב והחגים. זה נחמד והכל אבל אני די התרגלתי לכך שהסופ"שים עוברים על מי מנוחות בצורה כזו שגם מאפשרת לי גם להשלים את כל הסדרות שלא ראיתי במהלך השבוע (ביחוד בשבועות כמו השבוע האחרון שהיה עמוס במיוחד). אני חושב שבמובן מסויים אני צריך קצת זמן מת בשביל להתקיים.
אין ברירה
הרגשתי רגשות מעורבים כששמעתי השבוע על הכך שעבר בכנסת בקריאה טרומית חוק האוסר על סלקציה בפאבים ומועדונים. זה שם קץ לאפליה לא עניינית על בסיס צבע עור, שהיא התוצאה העיקרית של סלקציה בימינו וזה יהיה נחמד שכולם ירקדו שלובי ידיים לצלילי "זה עולם קטן אחרי הכל" במועדונים ברחבי הארץ, אבל זה מגיע עם בעיה די רצינית, שאגב שונה לחלוטין מכך ששירים של דיסני זה לא בסדר כי הם אנטישמים.כל העיסוק בצבע עור הוא שולי ונובע מכשל של המערכת שהחל עוד בשנות החמישים וגרם לזה שהפריפריה יושבה ע"י בני עדות המזרח ובאותה הפריפריה צמחו תיסכול ומרמור שהתבטא בסבלנות מעטה של הנוער החש כנלחץ ע"י חברה אשר לא חפצה בעיקרו, או במילים אחרות - רוב הערסים מזרחים. אבל הם טועים בזה שצבע עורם הוא זה שמונע מהם להיכנס למקומות. יש עוד אוכלוסיות שהחברה ישראלית איכזבה שגם לא נכנסות להרבה מקומות. אחת מהם, הערסים הרוסים, אפילו מאוד לבנה.
מאז ומתמיד היו לי חברים מקשת עדתית מאוד רחבה ומעולם לא הייתה לנו בעיה להיכנס לפאב או למועדון בגלל סיבה שלא כרוכה בגיל שלנו. כמו שיש מקומות שקובעים את גיל הכניסה בהם כגבוה מהגיל בו חוקי להיכנס לפאבים, כך גם הרחקה של גורמים מסויימים ממקום מסויים תורמים למרקם האנושי שמאפיין את המקום. סביר מאוד להניח שבמהלך זיהוי הטיפוס הבעייתי בכניסה חוטאים הסלקטורים בגזענות (והם חייבים להפסיק עם זה) אבל החיכוך עם הערסים הוא קל מדי. פעם אחת קיבלתי נגחה מערס חסר חוש הומור במקום בו לא הייתה סלקציה ובאמת חבל שנתנו לי להכנס למה אני, אני יש לי דיבור נגוע, מסתבר.
בעלי המועדונים מתנגדים ובצדק. דקירה אחת ולמשטרה לא יהיה איכפת שהבעלים בכלל לא רצה להכניס את הדוקר ו/או הנדקר כשהם יסגרו את הפאב. מישהו היה שיכור ולכן הוא דקר, הפאב מגיש אלכוהול ולכן הוא שותף לפשע. החוק, למעשה, מטפל בבעיה הלא נכונה וצריך קודם כל ליצור גורם מרתיע לאלימות או לפחות לחנך (אבל מסיבות שבקרוב אחלוק איתכם, למערכת החינוך יש בעיות משלה). בעלי המועדונים מתנגדים ובצדק אבל מחובתם להסיר כל דופי של מניע שפל כמו גזענות בסלקציה.
אני מקווה שהחוק החלמאי הזה לא יעבור וכמו החוק ההוא שרצה להגביל את שעות הפעילות של הפאבים גם הוא לא יצלח, כי בעוד הקשר בין אלכוהול לאלימות כנראה קיים בצורה כזו או אחרת, הוא לא אשמת אף אחד חוץ מהאנשים שנוהגים באלימות. אני שתיתי כמה פעמים וטרם הספיקותי לדקור אף אחד. אגב, כשחיפשתי את הכתבה ב-Ynet נתקלתי בזה שחוק דומה עבר בקריאה ראשונה לפני כעשור אבל כנראה מעולם לא עבר את כל תהליך החקיקה אז יש עוד תקווה אבל רק הזמן יגיד.
השכל הגבוה
לפני כשבוע התחילה שנת הלימודים האקדמאית (בלי שביתות ברוך השם) והרבה חברים שלי התחילו את הלימודים. אני חייב להגיד שאני די מקנא בכולם כיוון שהלימודים הייתה התקופה הכי יפה בחיי עד כה ואני מקווה ביום מן הימים לחזור אליה. יש משהו מאוד מעודד באנושות שלנו בזה שקיימת האקדמיה. זה אומר שאנחנו שואפים להיות יותר טובים ממה שאנחנו באים איתו וזה מחמם את הלב.
בשבילי תקופת הלימודים הייתה באמת תקופה של עצמאות שלא הייתה לי קודם. הרגשתי כמו ילד אמיתי. אני חושב שזה כרוך הרבה בזה שגרתי מחוץ לבית בזמן הלימודים ובעצם הייתי אחראי מטעם עצמי גם על לחיות וגם על כל פרוייקט הלימודים שהיה ארוך, מפרך אבל גם מהנה בכל רגע.
אתגר תקופת היובש
יום 2 מתוך 31
בנתיים הכל בסדר. הצלחתי להחזיק מעמד. בכדי לציין את תחילת ההתערבות אספתי כמה חברים לדרינק אחרון לפני שהשעון יורה על תחילתו של היום הראשון ולא אכלתי לפני זה (עם כמה שסושי זה טעים, זה לא אוכל). אם לקצר סיפור ארוך, הקאתי כ"כ חזק עד שהתפוצץ לי נים בעין ימין. נראה לי שאני לא ארצה לגעת באלכוהול לפחות איזה חודש.
לסיום
מסתבר ש-Fucking היא מילה גסה באנגלית. אני הייתי בטוח כל הזמן שמדובר בכפר בצפון מערב אוסטריה...
בהצלחה בלימודים,
רז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה