ערב טוב לכולם.
אני בכנות לא מבין אנשים שלא רצו לבוא לאינדינגב השנה. אחרי שכולם (כולל אותי) היללו את האינדינגב הקודם ציפיתי שתהיה הרבה יותר היענות, אבל השנה הכרטיסים נגמרו הרבה יותר מאוחר. יכול להיות שזה בגלל שהמחיר טפח לאחר שהוא הורחב לשלושה ימים ולאנשים היה קשה לבוא ביום חמישי, יכול להיות שזה בגלל שנפוצה שמועה שאני מגיע ואנשים ניסו לשים ביני לביניהם כמה שיותר מרחק ואולי זה פשוט ענן מעאפנות שמרחף מעל ארצנו הקטנטונת. מה שבטוח, מי שלא בא הפסיד בגדול.
האינדינגב מוכיח את עצמו כמשתפר משנה לשנה. כשהייתי בו שנה שעברה הבנתי שהוא השתפר משמעותית משנה לפניה והשנה אני יכול להעיד שהוא השתפר עוד יותר, ובדיוק בנקודות שחרו לי פעם קודמת (כאילו שהם קוראים בבלוג).שנה שעברה כתבתי שחלק נכבד מהמוזיקה לא הייתה מספיק אוונגארדית וזה אכן השתפר השנה. אני די בטוח שזה קרה לגמרי במקרה כי אחרי הכל זה תלוי באילו הרכבים חזקים בסצינה קיימים ורוצים להופיע ויכול להיות שזה יישתנה עד שנה הבאה, אבל זה בכל זאת סיפק הנאה לא מעטה. שיתוף הפעולה עם המשטרה גם השתפר כך שלא הייתי צריך לחכות יותר מדי בכדי להכנס למתחם בבוקר לטובת דברים שהשתיקה יפה להם (התור בשירותים היה סיפור אחר). הלו"ז גם היה מסודר יותר ואף אחד לא נפגע יותר מדי מקיצורי הופעות. בקיצור, יופי יופי.
הייתי שמח להרחיב על ההופעות אבל אני לא זוכר יותר מדי. זה מחלה של חוויה כ"כ אינטנסיבית. בהיזרק שם אוכל לשחזר טיפה את החוויה ולזכור את הרושם, אבל כחלק מרוח הפסטיבל המטרה היא בעיקר להכיר מוזיקה חדשה וזה עבד. אסכם בכך שאומר שהיו הופעות יותר טובות ופחות טובות, יציאות פוליטיות מעצבנות יותר ומעצבנות פחות, אכזבות, הפתעות ותגליות.
גם שנה הבאה אני יכול להתחייב על זה שאגיע ואני ממליץ גם לכם. גם אם אתם לא מכירים אפילו שם אחד בליין-אפ וגם אם אתם לא אוהבים להיות במדבר החם שלנו. האווירה והמוזיקה יכולים לנצח כל דבר רע שתוכלו להגיד. אתם יודעים, אלא אם אתם אלרגים לשמאלנים, היפים, סטלנים או לאנשים שלא מתקלחים. אם אתם כאלה אתם תימסו אחרי 5 דקות בפנים.
ודים השפיץ!!! ודים הוא קולגה מוערך, שהחליט בספונטניות להצטרף למשלחת לאינדינגב יומיים לפני האירוע עצמו (בתמורה לכרטיס) ובכך הציל אותנו מאבדון התחבורה הציבורית בעזרת רכב הקסמים שלו. הספונטניות הזאת ראוייה להערכה כיוון שהוא לא באמת ידע למה הוא מתחייב וכאמור, מדובר בשלושה ימים של שינה באוהל. כל הכבוד, כפרה!
אני חייב להודות שטיפה התבדתי לטובה כשצפיתי קיץ דלוח. מפסטיבל לאירוע ומיציאה לשריצה, הוא עבר יחסית מהר (ואפילו עונת השידורים הייתה די מוצלחת). עכשיו אני דווקא מסתכל לכיוון החורף בחשש. אז כן, יום ההולדת שלי בסוף דצמבר ועונת הטלוויזיה די עשירה נכון לעכשיו' אבל היעדר החגים והחגיגות בהחלט ייתן את אותותיו, לצערי...
אני הייתי די שבור אחרי סוכות (תודה ששאלתם). אלו היו 11 יום של חיים באזור זמן אחר, מסיבות, אוזפסט וחיים הרבה יותר טובים והכל נגמר בבום של שגרה. יובש היום-יום מעולם לא היה יבש יותר. והלחות, היא לא נראית באופק. זה למה מאוד שמחתי שהייתה לי הזדמנות לשבור שגרה בסופ"ש שאחרי סוכות וללכת לאינדינגב!
אני הייתי די שבור אחרי סוכות (תודה ששאלתם). אלו היו 11 יום של חיים באזור זמן אחר, מסיבות, אוזפסט וחיים הרבה יותר טובים והכל נגמר בבום של שגרה. יובש היום-יום מעולם לא היה יבש יותר. והלחות, היא לא נראית באופק. זה למה מאוד שמחתי שהייתה לי הזדמנות לשבור שגרה בסופ"ש שאחרי סוכות וללכת לאינדינגב!
המדבר העצמאי מכה שנית
אני בכנות לא מבין אנשים שלא רצו לבוא לאינדינגב השנה. אחרי שכולם (כולל אותי) היללו את האינדינגב הקודם ציפיתי שתהיה הרבה יותר היענות, אבל השנה הכרטיסים נגמרו הרבה יותר מאוחר. יכול להיות שזה בגלל שהמחיר טפח לאחר שהוא הורחב לשלושה ימים ולאנשים היה קשה לבוא ביום חמישי, יכול להיות שזה בגלל שנפוצה שמועה שאני מגיע ואנשים ניסו לשים ביני לביניהם כמה שיותר מרחק ואולי זה פשוט ענן מעאפנות שמרחף מעל ארצנו הקטנטונת. מה שבטוח, מי שלא בא הפסיד בגדול.האינדינגב מוכיח את עצמו כמשתפר משנה לשנה. כשהייתי בו שנה שעברה הבנתי שהוא השתפר משמעותית משנה לפניה והשנה אני יכול להעיד שהוא השתפר עוד יותר, ובדיוק בנקודות שחרו לי פעם קודמת (כאילו שהם קוראים בבלוג).שנה שעברה כתבתי שחלק נכבד מהמוזיקה לא הייתה מספיק אוונגארדית וזה אכן השתפר השנה. אני די בטוח שזה קרה לגמרי במקרה כי אחרי הכל זה תלוי באילו הרכבים חזקים בסצינה קיימים ורוצים להופיע ויכול להיות שזה יישתנה עד שנה הבאה, אבל זה בכל זאת סיפק הנאה לא מעטה. שיתוף הפעולה עם המשטרה גם השתפר כך שלא הייתי צריך לחכות יותר מדי בכדי להכנס למתחם בבוקר לטובת דברים שהשתיקה יפה להם (התור בשירותים היה סיפור אחר). הלו"ז גם היה מסודר יותר ואף אחד לא נפגע יותר מדי מקיצורי הופעות. בקיצור, יופי יופי.
הייתי שמח להרחיב על ההופעות אבל אני לא זוכר יותר מדי. זה מחלה של חוויה כ"כ אינטנסיבית. בהיזרק שם אוכל לשחזר טיפה את החוויה ולזכור את הרושם, אבל כחלק מרוח הפסטיבל המטרה היא בעיקר להכיר מוזיקה חדשה וזה עבד. אסכם בכך שאומר שהיו הופעות יותר טובות ופחות טובות, יציאות פוליטיות מעצבנות יותר ומעצבנות פחות, אכזבות, הפתעות ותגליות.
גם שנה הבאה אני יכול להתחייב על זה שאגיע ואני ממליץ גם לכם. גם אם אתם לא מכירים אפילו שם אחד בליין-אפ וגם אם אתם לא אוהבים להיות במדבר החם שלנו. האווירה והמוזיקה יכולים לנצח כל דבר רע שתוכלו להגיד. אתם יודעים, אלא אם אתם אלרגים לשמאלנים, היפים, סטלנים או לאנשים שלא מתקלחים. אם אתם כאלה אתם תימסו אחרי 5 דקות בפנים.
הפוליטיזציה של הפוליטיקה
אני לא יודע מי מכם עוקב אחרי פרשת המסגד סמוך לאתר נפילת מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר, אבל מי שכן ודאי יודע שהנושא הפך לפוליטי טהור. לא, הוא לא התחיל פוליטי (יא שמאלני). זה טבעי לחלוטין שיפריע לארה"ב מוכת ההלם והשכול מאירועי 11/9 מסגד כה קרוב למקום בו האסלאם הקיצוני הכה אותה (בייחוד לאור העובדה שהקמת מסגדים היא שיטת כיבוש מוסלמית עתיקת יומין, ע"ע הר הבית וקבר יוסף לדוגמה); יוזמי המסגד היו צריכים לשקול מחדש את כל הסיפור (בייחוד לאחר שוורן באפט הציע לקנות להם מקום חדש להקים בו את המסגד); הכל היה נפתר על מי מנוחות. אבל לא. ודאי שלא. הדיון הפך לפוליטי מדי מהר מדי. הרפובליקנים יצאו נגד כמקשה אחת וכשזה קורה, הדמוקרטים חייבים לצאת בעד כמקשה אחת. הדיון הציבורי מתגלע וגועש ואי אפשר ליצור לחץ ציבורי אחיד שיוליד פשרה דרושה ומקובלת על כולם. התוצאה היא שמשהו שהוא כ"כ נגד האינטרס הציבורי פשוט קורה כי כולם פשוט עסוקים מדי בלריב על זה.
האמירה הפוליטית שהכי עיצבנה אותי באינדינגב נאמרה על ידי קוואמי (שלא יקבל לינק למייספייס שלו בבלוג הזה). אני לא זוכר בדיוק מה היא הייתה כיוון שהיא הייתה רווייה בכל כך הרבה טמטום שזה פשוט נקע לי את המוח, אבל היו שם כל מיני דברים על זה שביבי יותר ימני מליברמן ושחוק הנאמנות בעצם עוסק בכפייה דתית. אם נתעלם לשנייה מהעובדת כי גם לעם היהודי מגיעה זכות הגדרה לאומית, החוק בכלל לא מתייחס לדת אלא ללאום ובמדינתנו הקטנטונת בה פטריוטיות וציונות הם מילים גסות צריך באיזושהי צורה לעגן את הסיבה לשמה היא קמה; עצם העובדה שברגע שמוזכרת "יהדות" יהיה מי שיקפוץ על במה ויגיד "כפייה", מלמדת שאנחנו רואים יותר מדי טלוויזיה אמריקאית (שככה יהיה לי טוב, אני מכיר מישהי שמאמינה בכל ליבה שהליכוד נגד הפלות). גם אם הניסוח הנוכחי של החוק לא זורם לכולם, זו לא סיבה לזרוק אותו לפח. בשורה התחתונה החוק הזה בא לשרת את כולם וניתן למצוא אופן לגרום לו לעבוד. שלא נשכח שחלק ממטרות החוק הוא שימור היכולת של קוואמי לעמוד על במה ולדבר שטויות כמה שרק בא לו.
האמירה הפוליטית שהכי עיצבנה אותי באינדינגב נאמרה על ידי קוואמי (שלא יקבל לינק למייספייס שלו בבלוג הזה). אני לא זוכר בדיוק מה היא הייתה כיוון שהיא הייתה רווייה בכל כך הרבה טמטום שזה פשוט נקע לי את המוח, אבל היו שם כל מיני דברים על זה שביבי יותר ימני מליברמן ושחוק הנאמנות בעצם עוסק בכפייה דתית. אם נתעלם לשנייה מהעובדת כי גם לעם היהודי מגיעה זכות הגדרה לאומית, החוק בכלל לא מתייחס לדת אלא ללאום ובמדינתנו הקטנטונת בה פטריוטיות וציונות הם מילים גסות צריך באיזושהי צורה לעגן את הסיבה לשמה היא קמה; עצם העובדה שברגע שמוזכרת "יהדות" יהיה מי שיקפוץ על במה ויגיד "כפייה", מלמדת שאנחנו רואים יותר מדי טלוויזיה אמריקאית (שככה יהיה לי טוב, אני מכיר מישהי שמאמינה בכל ליבה שהליכוד נגד הפלות). גם אם הניסוח הנוכחי של החוק לא זורם לכולם, זו לא סיבה לזרוק אותו לפח. בשורה התחתונה החוק הזה בא לשרת את כולם וניתן למצוא אופן לגרום לו לעבוד. שלא נשכח שחלק ממטרות החוק הוא שימור היכולת של קוואמי לעמוד על במה ולדבר שטויות כמה שרק בא לו.
כל הכבוד ל...
לסיום
שנת לימודים אקדמית מוצלחת,
רז.
