משחקי הרעב לכוח

ערב טוב לכולם.

התחלתי את הפוסט ב-4,
אני עכשיו ב-5. ואתם?

לפני שאתחיל, אני רוצה להתנצל על ההיעדרות הארוכה. כפי שאתם יודעים, בוודאי, אני אדם עסוק מאוד עם מוסר עבודה נמוך ממה שהייתי רוצה, שילוב לא מזהיר בעליל. אני די מכריח את עצמי לכתוב את הפוסט הזה עת אני כותב אותו, כיוון שהוא עוסק בבחירות וזה נושא שאני רוצה לכתוב עליו. יש באמתחתי פוסט חצי כתוב על התפישה העולמית את ישראל על רקע אירועים אחרונים ושיחות מהטיול שלי באירופה (באמת, בובה של פוסט), אבל הדחיינות שלי הולכת להשאירו כטיוטה בזמן שאני מפרסם את הפוסט הזה. גם הבלוג השני סובל מזה, וגם בו יש פוסט כמעט גמור שיישאר במגירה בינתיים. מה לעשות; זמן זה מצרך שאפשר רק לבזבז.

אבל אין זמן! הבחירות מחר וחייבים לדבר על זה. המדינה כמרקחה ולי יש מה להגיד. אחרי הכל, כמו כל מערכות הבחירות עד כה, זוהי מערכת הבחירות החשובה ביותר בזמננו, ובזמן שאני עדיין מנסה להבין למה, המלחמה על הקול שלי ושלכם בשיאה. במלחמה רבת המשתתפים הזאת ישנם כמה קרבות מרכזיים שרצוי שנשים אליהם לב:

נתניהו נגד בנט - רבים מכם אולי לא יודעים, אבל אני נמצא בסמסטר הראשון של לימודי התואר השני שלי. במהלך התואר הראשון, צברתי בסמסטר די ריק בסוף הלימודים קורס לפטור בתואר השני על כל מקרה שלא יבוא. בקורס הוצאתי 100, והפטור אושר לשקלול בממוצע התואר השני. מפה ועד לסוף המערכה שלי בתואר, אני יכול רק לחרבן את מצבי, בדיוק כמו נתניהו במערכת הבחירות הזאת. ליבי ליבי, ביבי; ליבי ליבי...

הגורם אליו חלק נכבד מהמנדטים של נתניהו וליברמן הולכים הוא נפתלי בנט. הוא מסמל את הימין שמאס בנתניהו באופן הצהרתי, אך עדיין רואה בו האיש שצריך לעמוד בראשות הממשלה. הפסקת האש אחרי עמוד ענן היא אחראית במידה לא מעטה למגמה הזאת, אבל לא רק. בנט הוא פנים טריות, הוא מציג קו חשיבה יצירתי, ולמרות כל מה שהשמאל עושה ממנו, הוא יחסית שקול.

כרגע מתנהל קרב השמצות די דוחה בינהם על כל קול, למרות שברור לחלוטין ששניהם הולכים לממשלה יחדיו. בנט רוצה כוח בקואליציה כדי לקדם את האג׳נדה שלו וזה לא מפריע לו לגנוב קולות מהליכוד וחבל (לליכוד). זה יוצר סיטואציה שבה שני האישים ההשמיצו האחד את השני לא מעטבמהלך מערכת הבחירות ואף התבטאו על כך שייתכן ולא ילכו ביחד בכנסת הבאה כדי לערער את בטחונם של אלו שנותנים את קולם, הלכה למעשה, לקואליציה ביניהם. ביום שאחרי יצטרכו השניים לעבוד יחדיו בעוד ריח הגידופים עדיין ממלא את האוויר. נקווה שיהיה בסדר.

גוש השמאל נגד נתניהו - כשאנשים מדברים על השיח הפוליטי הרדוד בישראל, הם משום מה חושבים על נתניהו ואני באמת לא מבין למה. יאיר לפיד, שלי יחימוביץ׳ וציפי לבני יותר רדודים ממים על רצפה בעת ספונג׳ה. שלושת האישים הללו מדברים על נתניהו כאילו הוא הוא הסכנה הכי גדולה לשלומה של המדינה, מי יותר (לבני) ומי פחות (לפיד). שלי יחימוביץ' אפילו יצאה בהצהרה שלא תשב בממשלת נתניהו (למרות שזו כנראה אמירה שנועדה לגנוב חזרה קולות ממרצ שסיסמת הבחירות המאוד אישית שלהם היא "הקול שלך בטוח נגד ביבי"). האיבה הזאת גררה ניסיונות שונים ליצור גוש חוסם אשר יוליד ממנו אלטרנטיבה לראשות הממשלה, תוך שכל מפלגה בעצם מוותרת על הקווים הבודדים המבדילים בינה לבין האחרת.

בתור מישהו שמתנגד במידה לא מועטה לכל אחת משלוש המפלגות הללו, זה מאוד מדאיג אותי, כי כשאני מסתכל על הבעיות החברתיות והכלכליות שבאמת מאיימות על החברה, מצער אותי שאותם אישים טובעים בחול הפופוליסטי הטובעני, ובמקום ליצור גוש חוסם חרדים בקואליציה הבאה, הם מדברים על ליצור אנטי-קואליציה על כרעי תרנגולת. מבין שלושת אלו, אני חושב שדווקא יאיר לפיד, דווקא עקב היותו אדם שנע לכיוון משב הרוח, אכן יצטרף לממשלה אחרי הבחירות מתוך רצון למנוע את כניסת החרדים. אני מקווה, כי אחרת הוא משחק את "המשחק הארוך" של ציפי לבני, ואשראי הזמן הפוליטי שלו הרבה יותר נמוך.

כן!!! מה?

ציפי לבני נגד המציאות - זה הקרב המתיש, הארוך והעקוב מכולם, והוא מתפרס הרבה יותר אחורה ממערכת הבחירות הנוכחית. בכנסת היוצאת ציפי לבני שיחקה, כאמור, את המשחק הארוך, שכן היא סבורה שהגיע תורה להיות ראשת הממשלה (לקנטרנים, מחידושי האקדמיה). לפעמים היא נשמעת כמו הבחור הלגמרי רציני הזה, אילן משיחא יר-זנבר, שרץ לראשות הממשלה עם מפלגת מורשת אבות כי הוא סבור שהוא המשיח. ב-2009, במקום להוות חסם בפני החרדים ולהיכנס לממשלה, ועל הדרך לקיים הבטחות בחירות הקשורות באופן אינהרנטי בהיעדרם של החרדים מהממשלה, החליטה ציפי לבני לנצל את השיטה לרעתנו ולהיות יושבת ראש אופוזיציה כ"כ נוראית שניתן להטיל ספק ביכולת שלה לעבור בחינת אזרחות ברמה של כיתה ו'. כפי שאמרתי בסבב איומי הבחירות באביב האחרון, היא הדגימה דיסוננס קוגניטיבי בכך שדיברה על פוליטיקה נקייה ועל כך שנתניהו צריך מסיבה מסוימת לוותר לה על כיסא ראש הממשלה, תוך שהיא מרסקת את המפלגה שלה לחלוטין.

אז עם הישמע קולות המערכה, אצה רצה לה ציפי להקים מפלגת זבל פופוליסטית, תנועת "התנועה בראשות ציפי לבני" בראשות ציפי לבני. שלא תבינו אותי לא נכון, שוויון בנטל זה חשוב, שינוי שיטת הממשל הוא הכרחי וקיפאון מדיני זה רע (לא שאני שש לפתרונות שהיא מדברת על להציע, אך לא באמת מפרטת), אבל אני פשוט לא סומך עליה. המפלגה מורכבת, החל מציפי וכלה בחבריה, מאנשים המסרבים לקבל את דין הבוחר. יש את מצנע ופרץ, שרצו להיות יו"ר העבודה אבל העבודה לא רצתה אותם, יש פליטי קדימה, שמסרבים להבין כי הסיבה שאין יותר מדי מקומות ריאליים בביתם הישן היא שיש גבול לכמה קשב והזדמנויות ניתן לתת למפלגות כלום, ובראש עומדת ציפי לבני, שבאמת ובתמים מאמינה כי הציבור טעה כשלא נתן לה מנדטים מספקים ב-2009 וכשלא התפקד בהמוניו לקדימה ובחר בה לראשותה שלוש שנים מאוחר יותר. כשעורמים את כל אלו על גבי המטען האישי הזוועתי שציפי לבני מטפחת ומפגינה כבר שנים נגד נתניהו, אין שום סיבה להאמין שציפי לבני תיכנס לממשלה בראשותו כדי לחסום את החרדים ולא תעדיף לשחק שוב את המשחק הארוך.

אני באמת מקווה שאני טועה. אני באמת מקווה שציפי לבני השתנתה מאז 2009 ותקיים הפעם את הבטחות הבחירות שלה לגבי הנושאים המהותיים עליהם היא מדברת ולא רק תיאחז במצע ה"רוחני" שלה הרווי בשנאה כלפי נתניהו. הציבור שמצביע בידיים וברגליים לליכוד בסך הכל משמיע את קול העם במדיום היחיד שרלוונטי ביום הבחירות, הקלפי. אם ציפי לבני מעדיפה לשחק בלשבור את הכלים, אין שום סיבה בעולם שנתניהו לא יילך לקואליציה עם החרדים. זה כנראה לא ייקרה כי היא רק מדברת על כמה הפעם היא יותר נחושה. בואו נקווה שיאיר לפיד ייכנס לנישת החסם הנדרשת.

התקשורת נגד ביבי - טוב, אני לא אכנס לזה...

אתם נגד עצמכם - בשורה התחתונה, הדבר הכי חשוב שאתם יכולים לעשות הוא להצביע. אני צוחק פה קצת, אבל זה העתיד שלנו. הבחירות הללו באמת חשובות כי הן בחירות וזה מספיק. היה לי ויכוח עם חבר לפני כמה זמן לגבי האם ההצבעה היא חשובה או לא מנקודת המבט הסטטיסטית באשר להשפעת קולו של כל אחד מאיתנו. לא הגענו למסקנה סופית, אבל אני מן הסתם צודק. כשאתם לא מצביעים, רוב הקול שלכם הולך למפלגות איתן אתם לא מסכימים. ככה השיטה עובדת. כולם משפיעים, גם מי שמצביע וגם מי שלא, אבל מי שמחליט הם האנשים בקלפי. הם אלו שיכולים לגזול מנדטים למפלגות הערביות או למפלגות החרדים. הם אלו שיכולים להכניס מפלגות ראויות כמו ״עם שלם״ או ״עלה ירוק - הרשימה הליברלית״ לכנסת ולשנות את המפה באופן דרסטי.

תהיו הם שם, בשביל כולנו. לכו להצביע.


לסיום

אתם מתבקשים ללמוד את השיר הזה בעל-פה. יהיה בוחן בפוסט הבא.

השיר לקוח מתוך, Charlie the Unicorn 4, שזו סדרה, אבל הפרק הקודם שלה יצא לפני 3 שנים. מה שאומר שהבלוג הזה הוא יותר בלוג ממה שצ'רלי דה יוניקורן זה סדרה...

לכו להצביע,
רז.