כל איזה כמה זמן אני מוצא שאני צריך להתחיל לעשות ספורט כי זה חשוב וכל מיני דברים כאלה. זה תמיד מסתיים בלעשות הליכות ואם להיות כנה, זה ממש נחמד. אני שם לעצמי מוזיקה ופשוט הולך במשך שעה. זה כמו חופשה 4 פעמים בשבוע רק גורם לך להרגיש פחות שמן.
הפעם התחלתי ללכת כי ידידה טובה שלי הפצירה בי שאני צריך. גם אני הייתי בשוק באיזו קלות זה עבד לה. מה שכן, כמו כל פעם שאני מתחיל לעשות הליכות, קורה משהו שגורם לי להפסיק ואז אין שום דבר שנותן לי מוטיבציה להתחיל מחדש. אני חולה באיזה וירוס חורפי-אביבי מעצבן וזה לא עובר לי כי אין לי את האופציה פשוט להישאר בבית ולהעביר את זה. מה לעשות, החיים לא פיירים.
כל מה שאני צריך זה שברגע שאני בריא, שיזכירו לי לחזור להליכות. יש מתנדבים? עכשיו זה ממש קל כי פתחתי
עמוד רשמי בפייסבוק לעולם על-פי רזי!!!
העולם על-פי רזי on Facebook
(Fuck Yeah)כעת, קל מאוד לשמור על קשר עם הבלוג (והבלוגר) בכל רגע! הצטרפו ולא תצטערו!
שעשוע לעת מצוא
אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל די יבש בטלוויזיה האמריקאית כרגע, בין עונת הסתיו לעונת האביב. לעיתים זה נחמד ואם מתחשק לראות משהו אז פשוט רואים פרק אהוב מסדרה ישנה או שמנסים לראות משהו מרשימת מטלות הצפייה התופחת, אבל לפעמים זה פשוט לא מספק. לגמרי בטעות, יצא לי להתקל כמה קומדיות (רובן מצויירות, באופן מוזר) שפשוט הצילו את המצב העגום:
Metalocalypse (עונה 3) - כנראה שפספסתי את כל העונה או שהגעתי באמצע הפגרה, אבל זה היה ממש נחמד לראות שהסדרה המצויינת הזאת חזרה לעונה שלישית עם פרקים באורך 22 דקות (במקום 11 דקות לפרק בעונות הקודמות). הסדרה עוסקת בחייהם המשותפים של להקת דת' מטאל ממוסחרת ומתלהמת בשם Dethklok (שגיאות כתיב במקור) ובקושי שלהם להתמודד עם העולם האמיתי. הסדרה הולכת לכיווני הביזאר בכל צעד ושעל בליווי מטאל הומוריסטי והרבה דם וקרביים. אני ממליץ על זה רק אם יש לכם חוש הומור שחור ואם עושה לכם חם בלב לשמוע הופעות אורח של זמרי מטאל אמיתיים בתור מדבבים של דמויות משניות. מומלץ גם לראות מהתחלה למרות שאין יותר מדי המשכיות.
The Marriage Ref (סדרה חדשה) - יש לי כל סיבה בעולם לשנוא את הסדרה הזאת, אבל היא פשוט מצחיקה. זו תוכנית ריאליטי שפיתח ג'רי סיינפלד בהנחיית תת-האדם ההומוסקסואלי בהכחשה טום פאפא. במהלך התוכנית זוגות נשואים לא מבריקים במיוחד מציגים ריב ביניהם (הבעל רוצה לפחלץ את הכלב למורת רוחה של אישתו, האישה לא מפסיקה לנקות את השיניים עם חוט דנטלי במיטה וכו') ואז צוות של סלבריטאים מייעץ לפאפא מי לדעתם צודק בויכוח ואז פאפא מכריז על מנצח. במילים אחרות, התוכנית נותנת רוח גבית לגישה הגברית לפתרון בעיות. התוכנית היא בליל סינרגיה של NBC, שכן כל הסלבריטאים הם מתוכניות אחרות של NBC, פאפא מלווה בסייד-קיקס מתוכנית ספורט ב-NBC ומחדשות NBC והתוכן היחיד שלה הוא לשמוע את חברי הצוות צוחקים על הזוגות המפגרים שמופיעים בה. אבל מה, זה מצחיק ואילו רק בשם הביזאר. לראות ולמחוק, אם יש לכם זמן.
The Life and Times of Tim (עונה 2) - בעוד בהרבה סדרות מנסים לגרום לנו לחבב ולא קצת את הדמות הראשית או לפחות חלק מהדמויות המשניות, כאן ניצבת בפנינו סדרה אחרת לגמרי. טים הלא-יוצלח מוצא את עצמו בצרה אחר צרה יחד עם החברים המוזרים שלו והכל בגלל שהם אידיוטים. טים מייצג את יצרי העצלנות, חוסר המזל, האפאטיות והאגואיזם שיש אצל כולנו וזה למה אני כ"כ אוהב אותו למרות שכולנו צריכים לשנוא אותו. ממליץ לראות מהעונה הראשונה (כי אין הרבה להשלים) אבל למי שלא בא, פשוט יכול לקרוא עליה.
The Ricky Gervais Show (סדרה חדשה) - הסדרה הלא קונבנציונאלית הזאת היא ללא ספק אחת ההפתעות הגדולות של התקופה האחרונה. למי שלא מכיר, ריקי ג'רווייס הוא קומיקאי בריטי שאחראי, בין השאר, ליצירת The Office ו-Extras הבריטיות וגם לא מעט מופעי סטנדאפ מתוחכמים ובקיצור, כל מה שהוא נוגע בו הופך לזהב טלוויזיוני. במקביל לשאר עיסוקיו, ג'רווייס הנחה תוכנית רדיו מתחילת העשור הקודם שלאחר מכן הפכה ל-Podcasts ואלו עברו אדפטציה לסדרת הטלוויזיה הזאת. לכאורה, הנושא לא כזה מעניין, כיוון שמדובר בשלושה חבר'ה מצחיקים שיושבים ומדברים על שטויות, ללא עלילה או דמויות, אבל בצרוף ההנפשה של חלק מהתיאורים שלהם, הסדרה פשוט קורעת מצחוק. אני ממליץ עליה בחום למרות שהיא לא לכולם. רק לאינטיליגנטים כמוני וכמו קוראי הבלוג.
אה, וגם התחלתי לראות Saturday Night Live (עונה 35) אבל זה באמת בזבוז זמן. זה הומור רדוד כאשר לפעמים יש איזה משהו אינטליגנטי. מה שנוח בזה, זה שאפשר לראות קצת ולעצור עד הפעם הבאה שמשעמם. לא להיט, אבל ממלא את הזמן.איך אפשר להפוך כובע ב-2.5 שקל לבית
מתן פטאל הוא בחור שאני מכיר משלל מסגרות חברתיות אשר החליט לעשות ניסיון הדומה לניסוי החברתי הזה (ותכלס לאיזה משחק שגם עושים בתנועות נוער, אם אני לא טועה) ופתח את הקבוצה הזאת. הרעיון הכללי הוא להגיע ע"י סדרה של עסקאות סחר חליפין מהכובע בתמונה (ששוויו מוערך ב-2.5 ש"ח) לבית. העסקאות יהיו כמובן קצת חד צדדיות ביתרונם לטובת האדון פטאל, כיוון שהוא מנסה לגרום לערך ההשקעה שלו לתפוח פי מלאנתאלפים (בערך).הוא מתקדם נכון לעכשיו די בסדר. יש כמה מאות חברים בקבוצה (ואם אתם עדיין לא שם, אז זה הזמן להצטרף ולהזמין את כל החברים שלכם) והוא כבר ביצע החלפה ראשונה לחרב פלסטיק והחלפה שניה לטלוויזיה (שעובדת!), אבל אני חושב שכל זה יגמר כאשר הנדל"ן הראשון שהוא ימצא יהיה בהתנחלות וכל העסק יהפוך לפוליטי.
אני מאחל לו המון בהצלחה (כי אני בטוח שאני אשתה בחינם בחנוכת הבית) אבל ישראל קטנה מדי ובתים הם מצרך יקר מדי אז אני לא יותר מדי אופטימי. מאידך, אני לא אופטימי בקשר לכלום אז כנראה יהיה בסדר.
כל הכבוד ל...
פרופסור עמית גפן והדוקטורנטית שלו נועה סלומקה על שפיתחו שיטה (מבוססת אלמנטים סופיים, לידיעת החנונים בקהל) לביצוע סימולציות המדמות מניפולציות שונות על תאים ביולוגיים. למה אני שמח? בראש ובראשונה כי זה פיתוח מדעי מעניין בנושאים הקרובים לליבי, אבל גם בגלל שזה יכול לשים קץ ללא מעט ניסויים בבעלי חיים שאני כ"כ אוהב.
ולמה זה משמח? כי איכשהו יש לי הרגשה שהארגונים הסביבתיים לא יסיטו את כיוון הלהט (והכסף) שלהם מניגוח תאגידים לכיוון תקציבי מחקר לפרופ' גפן ומאבקים להפיכת השיטה שלו למחוייבת ע"פ חוקים ואמנות בינלאומיות, מה שאומר שאני אהיה צודק וכל מה שאיכפת לאירגונים הירוקים זה להיות סוציאליסטים ושמאלנים. בואו נקווה שאני טועה, למרות שזה לא סביר.
לסיום
עוד כמה ימים חל Hug an Engineer Day 2010. זהו יום חשוב מאין כמוהו וכולם חייבים לקחת חלק.
שרב קל,רז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה