(לא רציתי לקלל בכותרת אז לא השתמשתי במילה ״קומוניסטים״)
ערב טוב לכולם.
התקשורת שוצפת וקוצפת לאחרונה עם דיווחים בנושאים חברתיים שונים באופן טיפה לוקה. מצד אחד, התקשורת נוטה באופן אוטומטי לפופוליזם וקטסטרופות, אבל מצד שני, לתקשורת יש אג׳נדה סוציאליסטית-מרקסיסטית שהם אוהבים לקדם בכל הזדמנות שניתן (אל תגידו שלא). הרבה פעמים הצד השני נובע מהראשון ולהיפך באמירות בסגנון ״תראו תראו איך דופקים אותכם״ על כל עניין, קשור או לא קשור לדפיקה כזו או אחרת.
דוגמה יפה לכך היא כל המחאה נגד שטראוס. למי שלא מכיר (באמת?), מישהו העלה תמונה של פסק זמן מסופר בניו-ג׳רזי בו הוא נמכר בשליש מהמחיר בסניף מגה בארץ. המוחים מקבלים סיקור חיובי ושטראוס מקבלים סיקור שלילי. לא צריך להיות מומחה כדי לשים לב לזה. הבעייה היא ששניהם לא מוצדקים תמיד.
אין הרבה דברים טובים שאפשר להגיד על שטראוס אז קשה לי להבין מדוע אנשים מתעקשים להמציא יש מאין. לטעון שזה איום ונורא שלשטראוס יש אג׳נדה למקסם את הרווחים שלה זה כמו להפגין ביערות מזרח אסיה אם נמר אכל לכם את הילד בספארי ברמת-גן. חוץ מזה, אין סיבה שלא להאמין לשטראוס כשהיא אומרת שעלויות הייצור בארץ גבוהות יותר, בייחוד בזמן שהציבור בוכה (בצדק) על דברים כמו מחירי הדלק או מע״מ שמתגלגלים גם לעלויות של כל מוצר שאנו קונים.
המחאה עצמה לא מאוד טהורה. אני לא יודע אם זו אשמת היוזמים או אשמת אנשים שתפסו טרמפ, אבל הקריאה להחרים את כל מוצרי שטראוס היא פשוט מפגרת. הרי פגיעה כלכלית בשטראוס, להבדיל מלעצבן אותה ע״י חרם מקומי עוד עלולה לעלות לעובדים בעבודתם. אבל אני סוטה מהבעיה האמיתית שהיא העדר ההלקאה העצמית. כמו במחאת הקוטג׳ המחיר עלה בהתאם לביקוש; אף אגורה של עלייה לא מנעה מאנשים הנוהגים לצרוך את המוצר באופן קבוע למצמץ לפני קנייתו עד שתמונה אחת הוציאה אותם מהמטריקס בו הם שילמו מחיר מופקע על חטיף שוקולד. להבדיל ממחאת הקוטג׳, לא הורגלנו ע״י הפיקוח במשך שנים להתבסס על פסק זמן ומי שאכן התבסס עליו עשה כן מתוך העדפה למוצר על פני מוצרים של המתחרים. הטענה שצריך לכפות הורדת מחירים רק תחזק את שטראוס כמונופול כיוון שאם הזמן קביעת סולם מחירים חדש רק יחליש את המתחרות בה. אם שטראוס עברה על אי אלו מההגבלות החלות עליה כמונופול בתחום כזה או אחר היא צריכה להיענש, אבל לא ראוי להתנתק מתמי 4 כי במשך שני הסכמתם לקנות פסק זמן במחיר מופקע.
דוגמה בה יש איזשהו קונפליקט בין רצונות התקשורת לעיל הוא עניין השביתה ברכבת בעיקבות היוזמה לשפץ קרונות אצל היצרן במקום באמצעות עובדי הרכבת. האחרונים סיפקו סנסציוניזם שלילי לרוב עם עיתוי לא נוח אחרי השבתה שהייתה לאחרונה כחלק מהזדהות עם עובדי הקבלן, הגבלת נסיעות לחיילים וחוסר התפקוד הכללי המוכר לנוסעים, נוסף על שורה של צפצופים גסים על הוראות בית המשפט ע״י הוועד. העדר האהדה לא איחר לבוא אחרי הדגשת כל אלו בתקשורת, אבל מהר מאוד התחילו להפנות את האש למשרד התחבורה ולשר ישראל כץ. היו שהלכו צעד קדימה ושיבחו את הוועד ואף תקפו את התקשורת על סיקורם השלילי של כלי התקשורת את ראש הוועד גילה אדרעי בטענה של שוביניזם וגזענות. היו אפילו אזרחים ״תמימים״ כדוגמת דפני ליף שהגישו עתירה לבג״ץ בה הם משווים את שכירת שירותיה של החברה ליוזמת הפרטת בתי הכלא.
בואו נסכם את זה באופן פשוט. העובדות מצביעות על כך הוועד ותומכיו טועים בגדול ומרמים את הציבור. הריב הזה הוא על מי ישפץ ערימה של קרונות; הנהלת הרכבת ומשרד התחבורה רוצים שהחברה מחו״ל המייצרת אותם תבצע ו-וועד העובדים רוצה שעובדי רכבת יבצעו. שיפוץ כלי רכב (בייחוד כשמדובר בכמות נכבדת) שונה מאוד מלעשות רמונט בבית. יש חלקים ייחודיים ותכניות עבודה והדרכה שפותחו בעלות נכבדת, ו״שיפוץ״ כזה הוא מוצר מוגמר בפני עצמו שהנהלת הרכבת מעוניינת בו. אם תבוצע העבודה ע״י החברה (מה שמקללים בתקשורת כ״מיקור חוץ״) העלות תהיה קבועה לכל קרון והחברה תהיה מחויבת לתאריכי יעד ולרמת ביצועים מסויימת. אם עובדי רכבת יבצעו את העבודה יידרש לרכוש בעלות עצומה את הטכנולוגיה עצמה מהשרטוט של החלק הכי פשוט עד מערך ההדרכה הנדרש עבור כל עובד שיוקדש לפרוייקט, זאת בלי לספור את כמות העובדים החדשים שיידרשו לרכבת כדי שתוכל להמשיך לפעול, להם תוענק קביעות עד הפנסיה בהתאם לדרישות הוועד. אם אני מארגן מסיבה וצריך הרבה במבה אז אני אגש לסופר ואקנה כמה במבה שאני צריך ולא ארכוש את המתכון ומכונות הייצור והאריזה מאסם ואשכור עובדים שיעבדו איתם עד שיש לי מספיק במבה למסיבה. וועד עובדי הרכבת חושב שזו דרך פעולה מוזרה; הוא מוזמן לממן את הבמבה למסיבה הבאה שלי.
תוכנית שממש עצבנה אותי בעיסוקה ברכבת היא ״עושים סדר חדש״ בחינוכית 23 (הייתי מקשר לפרק הספציפי, אבל האתר שלהם עובד כמו שהייתם מצפים שיעבוד אתר של רשות השידור). היא מעצבנת כבר מספיק מתוקף העובדה שהיא מתגאה בכך שהיא מחזיקה באג׳נדה בעוד היא ממומנת באופן מלא ע״י מיסים, אבל עדיין היא מצליחה להיות יותר מעצבנת כשהיא אומרת חד וחלק שצריך לתמוך בוועד עובדי הרכבת ואילו רק מתוקף היותו וועד עובדים. זה מעצבן לשמוע את האמירה אבל די ברור שזו גישה מאוד רווחת בתקשורת. זוהי גישה כזו שתוביל את וועד הרכבת, כפי שצופה הקפיטליסט היומי, למעמד של וועד עובדי הנמלים שאת אימתם חווינו לפני זמן לא רב.
וועדי עובדים זה רעיון נחמד בדיוק כמו הרבה אלמנטים בסוציאליזם אבל הוא קצת נדפק ברגע שהוא מתערבב עם אנשים. גוף שיכול להחזיק מדינה שלמה כבת ערובה כדי לשפר את תנאיו ולצבור כח עד אינסוף הוא לא חלק מהאינטרס של האזרחים. מבחן הצדק לא עובר דרך השקפת עולם בודדה.
בקיצור, אל תאמינו לכל מה שמוכרים לכם בתקשורת. הרבה מזה טבול באידאולוגיות שלא הייתם נוגעים בהם במקל ועולות מחיר הרבה יותר מופקע מפסק זמן.
לסיום
אני לא יודע אם כולם יודעים, אבל עד לפני כמה ימים הייתי בצבא. נמנעתי מלדבר על זה פה בכוונה. אני עדיין חושש לדבר יותר מדי על התקופה (לא בגלל סודיות או משהו אלא בגלל שעלולים לשפוט אותי עד חצי שנה אחרי השחרור) אבל יום יבוא ואני אפרט על התקופה הזאת. מה שכן, אני כבר יכול להגיד שנגולה אבן גדולה מליבי.
בינתיים, כנסו ועשו לייק לסרטון שלי בעמוד של נורמן פרימיום כדי שאני אקבל בירה חינם. מה, לא מגיע לי?
שיהיה גם לכם בהצלחה בכל מה שתבחרו לעשות,
רז.
ערב טוב לכולם.
התקשורת שוצפת וקוצפת לאחרונה עם דיווחים בנושאים חברתיים שונים באופן טיפה לוקה. מצד אחד, התקשורת נוטה באופן אוטומטי לפופוליזם וקטסטרופות, אבל מצד שני, לתקשורת יש אג׳נדה סוציאליסטית-מרקסיסטית שהם אוהבים לקדם בכל הזדמנות שניתן (אל תגידו שלא). הרבה פעמים הצד השני נובע מהראשון ולהיפך באמירות בסגנון ״תראו תראו איך דופקים אותכם״ על כל עניין, קשור או לא קשור לדפיקה כזו או אחרת.
אין הרבה דברים טובים שאפשר להגיד על שטראוס אז קשה לי להבין מדוע אנשים מתעקשים להמציא יש מאין. לטעון שזה איום ונורא שלשטראוס יש אג׳נדה למקסם את הרווחים שלה זה כמו להפגין ביערות מזרח אסיה אם נמר אכל לכם את הילד בספארי ברמת-גן. חוץ מזה, אין סיבה שלא להאמין לשטראוס כשהיא אומרת שעלויות הייצור בארץ גבוהות יותר, בייחוד בזמן שהציבור בוכה (בצדק) על דברים כמו מחירי הדלק או מע״מ שמתגלגלים גם לעלויות של כל מוצר שאנו קונים.
המחאה עצמה לא מאוד טהורה. אני לא יודע אם זו אשמת היוזמים או אשמת אנשים שתפסו טרמפ, אבל הקריאה להחרים את כל מוצרי שטראוס היא פשוט מפגרת. הרי פגיעה כלכלית בשטראוס, להבדיל מלעצבן אותה ע״י חרם מקומי עוד עלולה לעלות לעובדים בעבודתם. אבל אני סוטה מהבעיה האמיתית שהיא העדר ההלקאה העצמית. כמו במחאת הקוטג׳ המחיר עלה בהתאם לביקוש; אף אגורה של עלייה לא מנעה מאנשים הנוהגים לצרוך את המוצר באופן קבוע למצמץ לפני קנייתו עד שתמונה אחת הוציאה אותם מהמטריקס בו הם שילמו מחיר מופקע על חטיף שוקולד. להבדיל ממחאת הקוטג׳, לא הורגלנו ע״י הפיקוח במשך שנים להתבסס על פסק זמן ומי שאכן התבסס עליו עשה כן מתוך העדפה למוצר על פני מוצרים של המתחרים. הטענה שצריך לכפות הורדת מחירים רק תחזק את שטראוס כמונופול כיוון שאם הזמן קביעת סולם מחירים חדש רק יחליש את המתחרות בה. אם שטראוס עברה על אי אלו מההגבלות החלות עליה כמונופול בתחום כזה או אחר היא צריכה להיענש, אבל לא ראוי להתנתק מתמי 4 כי במשך שני הסכמתם לקנות פסק זמן במחיר מופקע.
תוכנית שממש עצבנה אותי בעיסוקה ברכבת היא ״עושים סדר חדש״ בחינוכית 23 (הייתי מקשר לפרק הספציפי, אבל האתר שלהם עובד כמו שהייתם מצפים שיעבוד אתר של רשות השידור). היא מעצבנת כבר מספיק מתוקף העובדה שהיא מתגאה בכך שהיא מחזיקה באג׳נדה בעוד היא ממומנת באופן מלא ע״י מיסים, אבל עדיין היא מצליחה להיות יותר מעצבנת כשהיא אומרת חד וחלק שצריך לתמוך בוועד עובדי הרכבת ואילו רק מתוקף היותו וועד עובדים. זה מעצבן לשמוע את האמירה אבל די ברור שזו גישה מאוד רווחת בתקשורת. זוהי גישה כזו שתוביל את וועד הרכבת, כפי שצופה הקפיטליסט היומי, למעמד של וועד עובדי הנמלים שאת אימתם חווינו לפני זמן לא רב.
וועדי עובדים זה רעיון נחמד בדיוק כמו הרבה אלמנטים בסוציאליזם אבל הוא קצת נדפק ברגע שהוא מתערבב עם אנשים. גוף שיכול להחזיק מדינה שלמה כבת ערובה כדי לשפר את תנאיו ולצבור כח עד אינסוף הוא לא חלק מהאינטרס של האזרחים. מבחן הצדק לא עובר דרך השקפת עולם בודדה.
בקיצור, אל תאמינו לכל מה שמוכרים לכם בתקשורת. הרבה מזה טבול באידאולוגיות שלא הייתם נוגעים בהם במקל ועולות מחיר הרבה יותר מופקע מפסק זמן.
לסיום
בינתיים, כנסו ועשו לייק לסרטון שלי בעמוד של נורמן פרימיום כדי שאני אקבל בירה חינם. מה, לא מגיע לי?
רז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה