ערב טוב לכולם.
מי שלא עוקב יותר מדי אחר שידורי הטלוויזיה האמריקאית וודאי לא שם לב שהיא הייתה שקועה בתרדמת בין תחילת-אמצע דצמבר עד תחילת-אמצע ינואר. בעוד אנו אוהבים להתבדח על חשבון עצמנו שהמדינה שלנו מושבתת כמעט לכל אורך תשרי בגלל החגים, בארה"ב תקופת החגים היא מוסד בפני עצמו, ובייחוד בטלוויזיה. מעבר לפרקי חג מולד וחג הודיה נדושים עד אובדן שליטה על הסוגרים, תעשיית הטלוויזיה דואגת לשמר מסורת ארוכת יומין של מנוחה ממלאכתן המפרכת.
יש למעשה הדממה מאורגנת בין מה שנקראה "תחילת עונת הסתיו" ו"אמצע עונת הסתיו" (בעגה, Mid-season). בתחילת העונה משודרות שלל סדרות חדשות וישנות המיועדות לעונות ארוכות במיוחד, סדרות טובות לצד פלופים די רציניים שנופלים מלוח השידורים ומפנים את מקומם לסדרות שמגיעות רק באמצע העונה (ברשתות הכבלים בהם העונות קצרות, אלו בד"כ שתי עונות נפרדות לחלוטין). בתחילת תקופת החגים הרשתות מתחילות לשדר מסך שחור לחלוטין כדי שאנשים יבלו יותר זמן עם המשפחות שלהם (אני יכול רק לנחש; אין לי גישה לערוצי הטלוויזיה האמריקאים).
אצל כל חובב סדרות, הדבר מותיר חלל שיש למלא. הרבה פעמים זה מוליד תסכול, אבל משום מה השנה התמודדתי עם זה די יפה באמצעות שני אנשים משובחים:
הוא הפך לחלק מרכזי מהפסקת העונה שלי כשהוא הציע את מופע הסטנדאפ האחרון שלו להורדה באתר שלו תמורת 5$, קנייה שאני די מבסוט ממנה. אני ממליץ לכם ללכת ולקנות; זה שווה כל שקל. פרויקט המכירה באינטרנט הוא בשורה רצינית באופן בו אמנים יכולים לשווק את עצמם וראוי לתמוך בזה. המופע עצמו ממשיך את הקו של שלושת המופעים שקדמו, הוא מצחיק, גס ומעורר הזדהות עמוקה.
בעקבות המופע שראיתי נהיה לי חשק להשלים את הסדרה שלו, Louie של FX, סדרה שאמרו לי שאני חייב להשלים כבר מזמן. לאחר חפירת IMDB קלה גיליתי שהייתה לו סדרה שקדמה לה שנקראה Lucky Louie ששודרה ב-HBO, אותה החלטתי שאראה קודם. "לאקי לואי" הייתה ניסוי כושל של HBO בתחום הסיטקום המצולם מול קהל, הראשונה והאחרונה. היא עסקה במשפחה מהמעמד הנמוך שכללה אבא, אמא וילדה קטנה. היא הייתה קורעת מצחוק אבל ירדה לאחר עונה אחת בגלל היותה שערורייתית מדי. "לואי" מבוססת באופן רופף על חייו האמיתיים של לואי בהם הוא גרוש עם שתי בנות וחי בניו יורק. סדרה טיפה יותר דרמטית אבל גם טיפה יותר מוצלחת שחוזרת בקיץ הקרוב לעונה שלישית. מצחיק לראות איך הסטנדאפ, הסדרות והחיים האמיתיים של לואי מקיימים סוג של קורלציה בנושא הבנות שלו,הגירושים וכו'.
מי שעוד לא ראה, שילך להשלים. לי עוד נותר להשלים סרט שהוא כתב וביים בשם "Pootie Tang" (ספין-אוף, שאמור להיות בין נוראי לגאוני, לסדרת מערכונים בתוכנית של כריס רוק) ואת כל הסרטונים הקצרים מתחילת הקריירה בעמוד היוטיוב שלו.
אני נתקלתי בו לראשונה לגמרי במקרה במיני-סדרה תיעודית שנקראה "How TV Ruind Your Life", אותה הנחה וכתב. הסדרה הייתה מלווה בהומור הייחודי של ברוקר והייתה עשוייה בסגנון, שכפי שהסתבר לי מאוחר יותר, היה סימן ההיכר שלו. שנתיים מאוחר יותר נתקלתי בו שוב לגמרי במקרה במיני-סדרה "Black Mirror", אותה הגה, הפיק וכתב בחלקה. הסדרה היא טרילוגיית דרמה סאטירית (אם יש בהגדרה הזאת הגיון) עם נגיעות מדע-בדיוני שאתם חייבים לראות ברגע זה.
אחרי קצת חפירה על "בלאק מירור" עשיתי את הקישור שאכן מדובר באותו אדם, והלכתי וראיתי את כל שאר תוצרתו. התחלתי "Newswipe", "Gameswipe" ו-"Screenwipe", שהן סדרות ביקורת על משחקים, חדשות ותוכניות טלוויזיה (בהתאמה) הכוללות בתוכן גם התבוננות על איך משפיעים המדיומים השונים על חיינו ועל איך הם נוצרים. מדי פעם היו דברים שרלוונטיים רק לבריטים, אבל בכלליות הייתי די מרותק.
בעוד שלל ה-"Wipes" הם לא חובה, שאר הכותרים שהזכרתי הם כן. בכלל, שווה לחפש את השם שלו ביוטיוב. לכו לראות, יהיה בוחן. מתוצרתו נותר לי להשלים מיני-סדרת אימה בשם "Dead Set", אותה יצר, העוסקת במשתתפי עונה פיקטיבית של "האח הגדול" שלא יודעים שמחוץ לבית מתחוללת אפוקליפסת זומבים. כיף כיף כיף!
לסיום
בניגוד למה שנהוג לחשוב, אני לא אוהב לשים פוליטיקה בחלק הזה של הפוסט, אבל מצאתי לאחרונה שני קטעי וידאו מאוד נחמדים בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטני שאני חושב שראוי שתכירו ואף תפיצו. הראשון, משליך מההיסטוריה של הסכסוך לאירועים ולמו"מ כיום. השני, שהוא חלק מהערוץ המאוד נחמד הזה, הוא תשובה לגיבוב שטויות אנטישמי. מומלץ!
צאו לראות קצת שמש,
רז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה