ערב טוב לכולם.
לכל אלו שצועקים מהבית שלא אני אכתיב לתקשורת מה חשוב ומה לא, אומר, ראשית, שאני לא שומע אתכם אז תצעקו יותר חזק, ושנית, שהעסק מזכיר מהכיוון השני את פרשת "ביביטורס". למי שלא זוכר, בעיצומו של האביב הערבי וקצת אחרי רעידת האדמת ביפן והטבח באיתמר, "חשף" ערוץ 10 כי נתניהו הוטס והולן על חשבון אירגונים ותורמיהם כאשר הופיע בפני כנסים בחו"ל. אותן הופעות בחו"ל היו, אגב, כדי לדבר בשבחה של מדינת ישראל. באותה חשיפה נטען אף שייתכן ויש בסיס לכתב אישום פלילי, דבר שהתברר כשקר. נוסף על כך שהתקשורת עסקה בזה במשך כשבוע תוך שהיא מנסה ללבות את האש כל הזמן עם ראיות לכאורה (שחלקן היה מצוצות מהאצבע עד כדי כך שמתנהל משפט דיבה בעניינן), נמתחה ביקורת על ישראל היום שביום הראשון של הפרשה לא טרח לסקר אותה, אלא הצטרף רק ביום השני כמגונן על נתניהו.
אני לא נאיבי; ישראל היום לא נמנע מהסיקור כי לא היה לו מקום. אבל בפרשת החוקר הפרטי, לרוב אין אפילו תירוץ בסגנון כזה. הראיות המוצקות מול הכחשות הפוליטיקאים יוצרות למראית עין של פרשה בעלת משיכה תקשורתית חייתית, אבל הניצוצות פשוט לא עפים. יש לזה אפילו צד מלוכלך של "כשר אבל מסריח" שהתקשורת אוהבת לפלרטט איתו מתוך מחשבה שירעיד את עולמה, אבל כלום. למה? כלי התקשורת בוחרים איך להציג את המציאות והפרשה הזאת היא פשוט לא חלק מהמציאות אותה התקשורת אוהבת.
יש דוגמה הרבה יותר קיצונית למה שאני אומר. מי שצפה בכלי תקשורת שאינם ידיעות ושמאלה, נחשף לסרטון בו אחמד טיבי מהלל את השאהידים וכאמור, אין לכך שום איזכור ב-Ynet (וכמובן, חבר הכנסת טיבי לא מתלונן). מבחינת התקשורת אנשים לא צריכים לדעת. למה? במקרה של טיבי, כנראה שזה פשוט לא מקומם את מערכת ידיעות מספיק. במקרה של ביבי, עדיף שייתפס כאדם הרע ולא המפלגה היחידה שאולי עלולה לקחת ממנו את ראשות הממשלה. יש דברים הרבה יותר חשובים מצדק בעיני התקשורת, כמו קידום האג'נדה שלה.
 |
| תראו! הינה תמונה של ששי קשת ליד תינוק בוכה. למה, ששי? למה?!?!?! |
הקטע המטריד הוא שהשד יודע כמה פרשיות פספסנו לפני שהיה אפשרי להוכיח בקלות יחסית את הקשרים הללו. מעניין אילו דברים איומים ונוראים התקשורת המציאה או מחקה בהתאם לאג'נדה שלה בלי שנוכל לדעת. כנראה שגם לעולם לא נדע...
לסיום
אם חשבתם שהתזונה שלכם נוראית, חכו שתקראו על הנערה שחייה על נאגטס.
רז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה