ערב טוב לכולם.
אני לא יודע אם זה החורף, הגיל, יד המקרה או העובדה שאני אדם בלתי נסבל, אבל בזמן האחרון אני מצליח פחות ופחות לאסוף אנשים לבילויים בסוף השבוע. אני בכנות לא מבין את זה, הרי חמישי ושישי בערב מאז ומתמיד היה הדבר לחכות לו בסוף שבוע, הדבר שלכבודו תהיה מוכן לבלות את כל שעות האור בשישי ושבת בתרדמת המושרת ע"י אלכוהול. איכשהו כל זה מתפקשש לאחרונה והשישי הראשון של 2012 לא הביא עימו בשורה.
היו כמה הצעות רופסות שכשלו אחת אחרי השניה. היה גישוש לכיוון יציאה לפאב שנפל בהיעדר היענות, היו כל מיני נסיונות לארגן ישיבות אצל שלל חברים שנפלו בתוהו ומישהו אפילו דיבר על לעשות על האש בקור האימים שהיה באותו ערב. בסופו של דבר, בהיעדר משהו טוב יותר לעשות, החלטתי להיענות להצעתו של אחד מהחבר'ה ללכת להופעה בתל אביב. שנינו היינו קרובים לויתור גם על הרעיון הזה כיוון שלא הצלחנו (על אף נסיונותינו הרבים) לאסוף אנשים למטרה הזאת.
יש לי יחסי אהבה-שנאה מאוד מורכבים עם תל אביב. יצא לי להיות חלק די נכבד מהנעורים שלי בת"א (למדתי ב"הנדסאים" עליו השלום). יש בתל-אביב הכל, חוץ מחנייה ורשת רחובות נוחה לנסיעת רכב. נוסף על כך, גם הפאב התל-אביבי הממוצע פחות טוב מהפאב הראשל"צי הממוצע (צר לי, אבל זו עובדה). אוסף החסרונות הברורים הללו גורם לי לנשום נשימה עמוקה לפני כל יציאה שלי לת"א, נשימה של חוסר רצון שאני יכול לתאר לעצמי עשוייה להינשם לפני בדיקת ערמונית. אם יש משהו שגורם לי בכל-זאת לצאת לת"א זו הופעה.
אני וג'ונה, שותפי למסע, יצאנו קצת אחרי שעת ההתחלה של ההופעה מתוך ידיעה שככה עובדות הופעות בד"כ. בהיעדר GPS נדרשנו לאתר את "לבונטין 7" על סמך זכרונינו, חוויה מעט מתסכלת, אבל לפחות היא שרפה לנו קצת זמן. לפחות חנייה מצאנו מהר ובחינם. נחתנו בלבונטין שעה אחרי שעת ההתחלה המשוערת ונכנסנו לאולם הופעות כמעט ריק לחלוטין. תמיד אפשר לסמוך על זה בהופעות בלבונטין. הזמנו בירה, האולם החל מתמלא לאיטו וההופעה התחילה.
בתום צמד ההופעות סולקנו מהלבונטין לטובת מסיבה שאמורה להתקיים שם. תהינו דקות ארוכות מה נעשה בהמשך הערב, אחרי הכל השעה הייתה מוקדמת. החלטנו לנסות את מזלנו והלכנו לפאב "המנזר" על אלנבי. ההליכה לא הייתה ארוכה במיוחד.
תוהים איך היה לנו שם? אולי תוכלו לקרוא על זה באחד הפוסטים הבאים בבלוג האלכוהול החדש שלי "רזי נכנס לפאב ומזמין בירה" (שם זמני) !!! כן! יש ל"העולם על-פי רזי" (העפ"ר) בלוג בן חדש. הוא כרגע בשלבי התהוות עם כמה פוסטים בקנה. כנסו אליו ותתחילו להעביר ביקורות והצעות לגבי עיצוב, תוכן, השם של הבלוג וכו'. הפוסט הראשון בו מתייחס למדוע הוא נפתח. אל תדאגו, אני לא אזניח את הבלוג הזה בעקבות פתיחת הבלוג החדש. שניהם מפלט בשבילי. הבלוג החדש פשוט מאפשר לי להיכנס לנישה מסויימת שאני אוהב. מקווה שתבואו לקרוא בהמוניכם.
לסיום
לא, לא אכתוב פה על פוליטיקה. נשאיר את זה לפוסט הבא. בינתיים, קחו את הקליפ הזה של הורים שנותנים לימון לתינוקות שלהם.
רז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה