שאלות נפוצות, ביקורת אנטילקונית והפסים מהם ירד ארגון "בצלם"

ערב טוב לכולם.

שבתי לאחר מתיחת פנים קלילה, שהיא חלק ממתיחת פנים קלה שאני עושה לבלוג. במסגרתה נוסף מדור של שאלות נפוצות. אני יודע שרבים מכם יושבים ואומרים לעצמכם "מעולם לא נפוצו לי השאלות הללו" אבל תתפלאו, את חלקם שמעתי (או קיוויתי לשמוע) לפחות פעם אחת. אתם מוזמנים להוסיף בתגובות של השאלות הנפוצות שאלות שכן נפוצות לכם.




ביקורת אנטילקונית

בתור בעל בלוג, אני לעיתים חש צורך להאריך בדיבור. למשל "בשבת שעברה, לאחר הסתבכות קלה בתל-אביב, ראיתי עם חברים הופעה של Kitzu ו-Tiny Fingers באוזןבר ואז בדרך חזרה אכלנו קיורטוש" זה משפט לקוני מדי. כך המשפט הזה הופך לחמש פיסקאות:

הסתבכות קלה בתל-אביב - אני שונא להתבלבל בת"א. שונא! מישהו צריך לעלות על בולדוזרים, להשמיד את כולה ולבנות מחדש. מי הגאון שאמר "לא, אין צורך בפניות ימינה"? עם כל הכיף של להסתובב בת"א ברגל ולצאת לת"א, להכנס אליה עם רכב נותן תחושת חוסר האונים שמעורר רעב אחרי טיפול שיניים. נוסף על זה גם כל עניין החנייה והתשלום עליה. זוועה...

Kitzu - בגלל ההסתבכות לעיל הגענו רק לשיר השני שלהם אבל עדיין היה מעולה. הם כנראה הברייקדאנסרים הגרועים בעולם, אבל הם להקת רוק טובה מאוד עם תחושת Led Zeppelin פוגשים Radiohead. ראיתי אותם בפעם הראשונה באינדינגב האחרון והיה ממש נחמד. מאז רציתי לראות הופעה שלהם שוב ולאחר כמה פספוסים התאכזבתי שההופעה הייתה כ"כ קצרה. אבל קניתי את הדיסק הלא רע בכלל שלהם ("חול") ואפילו נתתי High Five לסולנית ולמתופף אז זה לא היה פספוס אחרי הכל. זה חבל שהלהקה הירושלמית הזאת לא מופיעה כ"כ הרבה במחוזותינו אבל אני, אישית, אנסה להגיע להופעה הבאה.

Tiny Fingers - וואו. היה מטורף. טייני פינגרס הם פאוור טריו (גם ירושלמי) שעושים מוזיקה אינסטרומנטלית מדהימה המשלבת רוק, מטאל, אפקטים ושלל שטויות. אני לא ממש בטוח איך דבר כזה עובד בתור דיסק אבל ההופעה הייתה פיצוץ. כאן נתתי High Five רק למתופף. חבל שהם לא מופיעים יותר מדי. אני חושב שזה קשור לזה שהם נראים באופן תמידי כאילו הם כרגע קמו משנת חורף והם לא ידעו איזה שירים הם מנגנים מדי פעם...

האוזןבר -זו הייתה הפעם הראשונה שלי באוזן בר, פאב ההופעות של האוזן השלישית, והיה יחסית נחמד. בהתחשב בעובדה שגבו מאיתנו 40 ש"ח כניסה (בגלל ההופעות, אני מניח) יצא שהבירה הייתה קצת יקרה (23 לחצי גולדסטאר), אבל כמו שיהודי טוב אמר פעם "הכל יחסי". ההלם הראשוני מהמקום היה קשור לכמה הוא קטן. בגלל שהגענו מאוחר והחברים שלנו הגיעו מוקדם היינו צריכים לחתוך את כל הקהל מהפינה הימנית האחורית לשמאלית הקדמית, מרחק קטסטרופלי של 8 מטר בערך. כשהגעתי למחוז חפצי, הייתי כ"כ קרוב לבמה עד שאני והסולנית של קיצו יכולנו לתקשר האחד עם השניה ע"י ניענוע הגבות שלנו (מה שקרה, דרך אגב; נראה לכם שיש לי מצב?). מה שיותר הפתיע אותי הייתה העובדה שיחסית לשאר המקום, השירותים היו פשוט קתדרה! בשורה התחתונה, זה מקום נחמד וחסר פרופורציות. חשוב להגיע מוקדם כי הוא מתמלא מהר מאוד.

קיורטוש -מממ... קיורטוש... זה טעים! זה מתוק ומשמין וחסר כל תועלת. זה עוגה הונגרית בצורת צינור ניקוז בייתי (אבל טעימה הרבה יותר). הקיורטוש שאכלנו היה קיורטוש שוקולד וחלבה שהגיע אלינו חינם דרך מישהי שעובדת במקום שבו מוכרים את החרא הזה, מה שהפך אותו לטעים יותר. הוא פריך ורך בו זמנית, והכי חשוב, מתוק. מומלץ בחום (למרות שזה 25 ש"ח).

אני צריך לעשות יותר דברים מרגשים בחיים...


הפסים מהם ירד ארגון "בצלם"

אני לא ממש רציתי לכתוב על יום הזיכרון או על יום השואה, כי אני לא צרכן כזה נלהב של אבל, אבל אני נאלץ לרתוח על כך שבכירה בארגון "בצלם" אמרה כי ישראל הופכת את חללי צה"ל ל'סלבס' ומעודדת ילדים להיות שהידים.

אני יודע שכתוב בלינק ששמתי שהיא כתבה את זה באיזשהו בלוג פרטי שלה וש"בצלם" פחות או יותר מתנער ממנה, אבל זו לא הפעם הראשונה בה אירגון "זכויות האדם" הזה עושה משהו שמעצבן אותי כך שאני די בטוח שישנם אנשים בו שלא לוקחים חלק בהתנערות האמורה. כבר כתבתי פה שאירגונים כמותו נהנים להתהדר בנוצות יפות ובביטואים נאורים, אך הם בסך הכל אירגונים שמעודדים את הצד השני.  ההתייחסות ל"שהידים" היא קצת מוזרה לי, כיוון שזו שכתבה את דברי הבלע האלו כנראה מכירה בשהידים הפלסטינים כלוחמי חופש שבסך הכל מנסים להביע את הרגשות שלה אך הם לא אומנותיים מספיק. אבל משום מה הגלוריפיקציה הנעשית לרוצחים האמיתיים בסיפור הזה היא בסדר. בעיני אותה בכירה, אם אתה מוכן לקפח את חייך בשביל להרוג כמה שיותר יהודים אתה גיבור (או חלאה) בדיוק כמו חייל שנפל בעת שניסה להגן על ביתו.

במאמר מוסגר אומר שהגלוריפיקציה של החללים די ממוקדת בסיפורי הגבורה והקרבות, בכאלו שהדגימו תעוזה אמיתית ובאמת, הלכה למעשה, נפלו בהגנה על המדינה. אותה מדינה בה הבכירה המדוברת וכל החברים שלה גרים. אם זה לא יאה לה, שתלך לגור במקום אחר.

כל הכבוד ל...

בחורה שמתרגמת לשפת הסימנים את "ארץ נהדרת" בשידור החוזר במוצאי שבת. אני לא מסוגל לחשוב על דבר יותר קשה מלתרגם בדיחות בזמן אמיתי לתנועות ידיים. מדי שבוע בערוץ 2 לפני מהדורת החדשות. לא שאני מעודד צפייה של התוכנית הבזוייה הזאת, אבל זה סיפור לזמן אחר...

לסיום

דרוש: נהג תורן לזה.

לילה טוב,

רז.