יום רביעי, 9 ביוני 2010

קללות, סדנה מעשית בנימוסין (ליד לוחמי שייטת) ותחושה של דה ז'ה וו

ערב טוב לכולם.

כוס אמק! כוס אמק, כוס אמק, כוס אמאמאמאמאמאמאמאמק! היו לי הרבה נושאים שמחים וטובים לפוסטים. הסתיימה עונת הטלוויזיה האמריקאית, גיליתי כמה סדרות חדשות (שחלקם כבר הספיקו להסתיים), יש ים אתרים באינטרנט שלדעתי יש יותר אנשים שצריכים לדעת עליהם, טרם סיפרתי לכם איך היה ביום הסטודנט של אוני' בן-גוריון או בפסטיבל הבירה הבינלאומי שנערך בת"א ועוד לא סיפרתי לכם על הנסיעה שאני מתכנן לאירופה בסוף יוני. כוס אמק, למה דווקא עכשיו נופלת עלי ה"מאבי מרמרה" הזאת?! הרי אני לא יכול שלא להגיד את דעתי בנושא...


סדנה מעשית בנימוסין (ליד לוחמי שייטת)

רובכם כנראה שמעתם כמוני על התקרית ב"מאבי מרמרה" איך שקמתם בבוקר ביום התקרית. התגובה הראשונה שלי הייתה "אופס, זה הולך להצטייר לא טוב גם אם זה אירוע שבסך הכל הסלים מנסיון לחטיפת נשק מאחד החיילים מתוך שנאה לכלי הנשק עצמו, אחרי הכל פציפיסטים הם לא אנשים כ"כ מבריקים". בהתחלה היו שני הרוגים ועד ארוחת צהריים כבר היו למעלה מ-20.

ואז התמונה החלה להתבהר. מסתבר שהיו רק 9 הרוגים (שכולם היו תוקפניים בתקרית) והמצב הסלים מנסיון להפיל את המסוק שהביא את החיילים ונסיון להרוג אותם בדקירות ומכות. מסתבר שפעילי השלום הנאורים לא ממש חששו מכלי נשק ושהפציפיזם שלהם לא מנע מהם להכות חלק מהחיילים עד חצי מהדרך אל המוות. מאוחר יותר התבררו קשרים של אנשי הספינה לאירגוני טרור, רצונם של רבים מהם להיות שאהידים ותוכנית שכמעט יצאה לפועל לחטוף חיילים למטרות מיקוח.

אבל זה כבר היה טיפה מאוחר מדי. משום מה יש לנו הרגל מגונה לחשוב לפני שאנחנו עושים משהו. מעולם לא הבנתי את זה. ההצהרות שלנו תמיד יצאו באיחור מה אחרי ההצהרות של יריבינו בפרשה. אני לא מאשים לחלוטין את הממשלה הנוכחית או  את הנהגת הצבא כי אני פשוט לא יודע מה היו התהליכים. יכול להיות שבחמ"ל הפעולה היה צריך להיות נציג של דובר צה"ל ששוקד על הצהרות וחומרים לשחרור לתקשורת, כי הרי זו לגמרי לא הפעם הראשונה שאנחנו מפסידים מאבק יחסי ציבור רק בגלל שאנחנו האחרונים לשלוף (ע"ע עופרת יצוקה ולבנון השניה). יכול להיות שהיה אחד כזה שפשוט כשל בעבודתו. יכול להיות שהיה אחד כזה שביצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר ובכל זאת זה מה שקרה.

גם התקשורת העולמית, בין אם בגלל אנטישמיות ובין אם מתוך הרגל, לא ממש הייתה אובייקטיבית בשורה התחתונה. הם אומנם התחילו עם מה שהיה להם (הצד השני) אבל זה לא תירוץ לרשום, לדוגמא, מתחת לתמונה שסופקה ל-AP ע"י צה"ל (שככה יהיה לי טוב) "AP לא יכלה לאמת את אמינות התמונה שסופקה לה ע"י צה"ל" (תרגום מאנגלית). אני נזכר כרגע שקראתי איפשהו שבעת ביקורו של נועם חומסקי עם ביתו במוזיאון החיזבאללה שנפתח לא מזמן בלבנון, ביתו שאלה "איך יש לכם מים זורמים אם ישראל שולטת בכל מקורות המים" (החיזבאללונים, אגב, לא תיקנו אותה). הבעיה היא שאנשים פשוט לא יודעים. אולי זה אפילו תלוי בנו.

מה שכן, אני שמח שלפחות השמאל בארץ לא יצא ליותר מדי הפגנות הזדהות עם קורבנות הספינה. לפחות ברור לכולנו שפעולת ישראל הייתה גם צודקת וגם חוקית (ע"פ החוק הבינ"ל). יש כמה אנשים שאני חושב שמסתובבים עם טיטול וקסדה כשהם יוצאי מהבית שטוענים שהסיבה שהמפגינים פעלו איך שפעלו היא כי הם חשו צורך להתגונן אחרי ששלחנו להם 3 סטי"לים, כמה מסוקים וחיילי קומנדו, כאילו שאם היינו באים יותר בטוב כל זה לא היה קורה. להם אומר, מטרת הפעולה הייתה לשמר את המצור על עזה. אם אתה לא עושה את זה עם כוח צבאי גדול מרתיע אתה פשוט לא תצליח. חברי ה-IHH שתקפו עשו זאת בכוונה תחילה.

ומה עם ועדת חקירה? אם הייתי פופוליסט הייתי מציע שקודם יחקרו את המצור של ארצות הברית על השמיים ואת פעולותיה נגד מטס השלום של ארגון זכויות האדם אל-קעידה, אבל אני לא. שיחקרו, אבל יש לי תנאים. קודם כל, שאלת המחקר צריכה להיות הוגנת, אחרת אנחנו מסתכלים פה על שידור חוזר של וועדת גולדסטון שמונתה לבדוק כמה פשעי מלחמה עשינו ולא אם בכלל. אם אפשר אז שלא תהיה קשורה לאו"ם בכל צורה שהיא כי הם מציגים דפוס מאוד ברור ומשוחד. מבחינתי יהיה אידיאלי אם זו תהיה ועדה ישראלית בראשות אהרון ברק עם משקיפים זרים שיעידו על צידקתה ושלא תדון בפעולות החיילים בשטח, אבל זו רק דעתי...

אבל בימים אלו הכי חשוב להראות ברצינות לעולם שאנחנו צודקים, אז הצטרפו לאיזו קבוצה או שתיים בפייסבוק. או לחילופין תראו לעולם בצחוק שאנחנו צודקים.


תחושה של דה ז'ה וו

הסיבה העיקרית בגינה הפוסט הזה מתעכב כ"כ היא בעיקר צפייה אובססיבית שלי בסדרה Flashforward של ABC האמריקאית. הסדרה, המבוססת על ספר באותו השם, עוסקת בסיפוריהם המתלפפים של ערימת אנשים בעיקבות מאורע ביזארי בו כל האנשים בעולם התעלפו בו זמנית וראו 137 שניות מהעתיד שלהם. הסדרה הופקה ונכתבה בין השאר ע"י ברנון ברגה, הזכור לטובה מ-Star Trek. המדע הבדיוני בסדרה רך עד כדי כך שאפשר לנגב אותו עם פיתה, ההתנהגות והדיאלוגים של הדמויות מגוחכים, אין חשש לאפקט Prison Break כיוון שלא נבנים קווים לדמויות, עד בערך הפרק הרביעי יש דמות אחת שלא יודעת באיזה מבטא היא מדברת וכל הדמויות או מטומטמות או עושות את עצמן.

אז למה ההתמכרות? זו סדרה מותחת עם אקשן חביב למדי, העלילה מסקרנת ברוב המקרים, הם לא עושים את הקטע הזה של Lost בו הם מושכים אותך בביצים כמה עונות לפני שהם חושפים לך משהו מבין הפרטים המסתוריים המוצגים ומעל לכל, זה לא מרגיש כאילו ה מתיימרים למעבר לזה. בסך הכל, מספק את הסחורה וכדאי לראות אם יש קצת זמן פנוי.


כל הכבוד ל...

גלן בק (FOX News) שיוצא להגנתנו בפרשה לעיל. בתור צופה מזדמן של The Colbert Report, אני מכיר את בק בתור פנאט רפובליקני, אבל אני שמח לראות שלפחות יש מישהו שלא נותן להסברה האנטי-ישראלית לנצח אותו, מסתכל על העובדות ומציג אותם לעולם.


לסיום

אני מתמקד בלתכנן טיול לאירופה אז ייקח קצת זמן עד הפוסט הבא. היו סבלניים,
רז.

2 תגובות:

  1. אני חושב שאתה מתכוון ל"מתעכב"...

    יש איזו המלצה על פירמת טיטולים או שהמותג הגנרי מספיק?

    השבמחק
  2. כן. כנס ל-http://pipi.co.il וקח משהו נוח.

    השבמחק