יום שבת, 5 בדצמבר 2009

עייף, עצלן ומודל לחיקוי

ערב טוב לכולם.

לפעמים זה נראה כאילו לא משנה כמה זמן פנוי יש לי לכאורה, תמיד יהיה לי חוסר בזמן פנוי בתכל'ס. אני לא חולה על כל עניין ההפרש בין תאוריה למעשה, בייחוד כשמדובר בחופש שלי לשבת ולגרב"ץ (כן כן, לגרב"ץ זה ראשי תיבות). תקופת סוף השנה מביאה איתה ניצול ימי חופשה עודפים כך שבטוח שיהיה בסדר בסופו של דבר. אולי אני אשן קצת ואז אהיה פחות עייף...


עצלן

אני חושב שזה תוצר לוואי של האבולוציה שלנו למשמעותית יותר אינטילגנטיים מהרבה זנים של חיות שגורם לנו לכך שרובינו לא ממש נמצאים עם שתי עיניים על המטרה. אם הסלמון לא ישחה במעלה הזרם, לא ייצאו לו דגיגונים וכל קיומו היה לשווא. יהיו שיגידו שזה כל עניין החיים המודרניים אבל מרבית האנשות כמעט ולא מכוונת ללהצליח יותר מדי, לפחות במעשיה. כולנו עצלנים. וכשאני "כולנו" אני מתכוון "אני". וכשאני אומר "לא מכוונת" אני מתכוון "אני מכוון, אבל מה לקום עכשיו, כוסומו? עוח, כואב לי הגב! מחר גם יום..."

אני לא יודע אם זה קשור, אבל יצא לי לאחרונה לדון בכל נושא הפרעות הקשב שאני זוכר שהוצג פעם באיזשהו תחקיר בשני חלקים בערוץ 2 ע"י ההיא שנכנסת להריון כל יומיים. בתחקיר הזה היא עלתה על זה שלרבע מהאוכלוסיה יש הפרעות קשב, כלומר לרבע מהאוכלוסיה יותר קשה להתרכז מאשר לשלושת רבעיה האחרים. כנראה שצריך לשנות טיפה את הסדרטים של המבחן אם כ"כ הרבה אנשים מצליחים להצטיין בו אבל אני חושב שאנחנו מפספסים את הנקודה, ולא בגלל בעיות קשב.

אם נסתכל כמה מאות שנים אחורה, לבני האדם לא היו יותר מדי ציפיות מעצמם. אנאלפבתיות הייתה נפוצה בכל העולם מהסיבה הפשוטה שהשכלה כה רמה פשוט לא הייתה נחלת הכלל. בני אדם לא הופצצו בכמות המידע שאנו מקבלים מהתקשורת ומהסביבה. אם הייתה מסתובבת שמועה בכפר זה היה חודש רווי מבחינתם. החיים בעבר היו בעיקר משעממים. כיום, אתה לא יכול לפתוח פייסבוק בלי להיות מופצץ בכמות מידע לא מועילה. רק מלחשוב כמה מידע מועיל אנחנו כן מוציאים מהיום-יום עושה לי כאב ראש.

כנראה שאני לא מיחידי הסגולה האלו שסובלים ברגע שהם נכנסים לחוסר תזוזה. כנראה שהקשב שלי מספיק מופרע בכדי שאני לא יוכל לעשות משהו פרודוקטיבי מאה אחוז מהזמן. אם לא הייתי מפנה זמן בלו"ז לישיבה בחוסר מעש אולי הייתי מגלה עד עכשיו תרופה לסרטן אבל אני מניח שזה לא הגורל שלי. כזה אני. עצלן.


מודל לחיקוי

לפני כמה זמן שמתי כאן ובעוד שלל מקומות (כולל עמוק בגרונותיהם של אנשים) את הסרטון הזה שלי עושה וואבה בספונטניות במהלך מפגש חברתי לכבוד יום הולדת של אחד מהחבר'ה. קיוויתי שעד עכשיו הסרטון הזה כבר יהיה Meme אבל כנראה שיעבור זמן לפני שהחולצה שצירפתי תהיה רלוונטית...

עד אז, אני יכול רק לבקש שתפרסמו את הסרטון בקרב אנשים. ביחד ננצח.


לסיום

החטא ועונשו.

אל תעשו שטויות,
רז.


תגובה 1: