תקופת החגים היא עת נפלאה לכל הדעות. זה כאילו הקדוש ברוך הוא ישב וחשב איפה אנחנו צריכים מסה של זמן פנוי ופגע בול. שלא תגידו שאין לו תוכנית. ראש השנה שנרדף ע"י יום כיפור וסוכות מיד אחריו. פשוט תענוג. שבירת שגרה, הרבה בית ואת הכל אפשר לדחות לאחרי החגים. והאוכל. כמה אוכל...אמנם השנה כל החגים יצאו בסוף השבוע אבל אם זה משנה למישהו, בשנה הבאה זה יהיה אחרת לגמרי אז נשימה עמוקה כי... זו תקופת החגים האחרונה לחודשים הקרובים! איך זה הגיוני?! מה הקטע?! החג האמיתי הבא אחרי סוכות הוא איזה פסח או משהו כזה! אני לא יכול לחכות כ"כ הרבה זמן! כנראה שכל מה שאני יכול לעשות זה להתרפק על החגים האלו...
הרפלקסים
לפני כמה ימים שמתי לב להרגל מוזר מאוד אצלי. רפלקס, אם תרצו. שמתי לב שבעוד עמוד הבית שלי הוא Ynet אני הרבה פעמים עוצר את הטעינה שלו בדפדפן ונכנס ישירות ל-Facebook. מה שמוזר פה הוא שברגע שחשבתי על להחליף את עמוד הבית שלי ל-Facebook נתקפתי איזושהי חרדה בלתי ברורה. "לא!" אמרתי לעצמי "אתר חדשות בדף הבית זה חשוב". למרות שאני מבין שזה שטויות אני עדיין לא מצליח להחליף דף בית...
קשה לי להתנתק מהרגלים, שזה מוזר כי אני מחזיק מעצמי משהו שמסתגל מהר אבל כנראה זה לא קשור. שמעתי לא מזמן בתוכנית של דליק ווליניץ ב-6 בבוקר בגלי צה"ל (אני לא צריך להתבייש שאני שומע אותה, אתם צריכים להתבייש שאתם לא!) שלא הקפאין בקפה של הבוקר הוא זה שמחזיק אנשים ערים במהלך היום, אלא הטקס של הקפה של הבוקר. נסו את זה בבית, שתו קפה שמישהו אחר מכין לכם בשעה בה אתם בד"כ לא שותים קפה ושימו לב שההשפעה יכולה אפילו להיות הפוכה.
כל העסק הזה מזכיר לי את המושג "אי אפשר ללמד כלב זקן תרגילים חדשים" (נשמע יותר טוב באנגלית). אני מניח שכלבים, כמו בני אדם מגיעים בשלב מסויים בחייהם למצב שבו הם לא יכולים לבנות הרגל חדש בקלות כיוון שההרגלים הישנים כבר הפכו לחלק אינטגרלי מהאישיות של אותו אדם, או כלב. אני אתן דוגמא: במסגרת היותי מהנדס מכונות יש לי אינטראקציה עם אדם שעוסק באותו מקצוע כמוני רק שלבחור הזה יש כ-40 שנה עלי. בעוד אני ועמיתי משתמשים בתוכנה ליצירת מודלים ושרטוטים שרשיון שימוש בה עולה אלפי דולרים בשנה, הוא, שהתוכנה הזו מותקנת גם אצלו, משרטט על דף עם עפרונות. ככה הוא רגיל. זה הרפלקס שלו. הוא עושה את זה מתוך אינסטינקט.
אני לא יודע אם זה טוב או רע. רפלקס שמונע מאדם לגעת באש זה סבבה, אבל אני לא יודע בקשר לעובדה שאני עדיין חופף שיער מדי יום גם אחרי שהורדתי את השיער הארוך שהיה לי לפני שנה ו-5 ימים (לא שמישהו סופר). אמנם יש הרגלים שצריך להפטר מהם, אבל אני עדיין לא מחליף דף בית.
הבום העצום
אתמול יצא הפרק הראשון בעונה השלישית של "תאוריית המפץ הגדול" ("The Big Bang Theory" של CBS). הסיטקום הגאוני הזה אומנם כתוב טוב אבל הוא לא מגדיר מחדש את הז'אנר, לא תופס פרספקטיבה אחרת ואפילו לא נמנע מקלישאות סיטקומיות. הוא נבדל בדמויות. הוא עוסק בחבורת חנונים שפוגשת כוסית. בתור חנון, אני לא יכול שלא להזדהות עם כ"כ הרבה רפרנסים וסיטואציות.אני ממליץ למי שטרם ראה, להתחיל מהעונה ראשונה כי יש טיפה בניה של סיפור. אם תתחילו מהאמצע, לא נורא, יהיה לכם טיפה קשה.
לסיום
אל תתעסקו עם אנשים יצירתיים עם יותר מידי זמן (2)
הפוסט יצא לי טיפה קצר כי אני עייף. פיצוי בפעם הבאה.
אל תשתו ותנהגו,
רז.
מכירה את הבעיה. דף הבית שלי הוא וואלה למרות שאני בקושי משתמשת בזה יותר אבל אני מרגישה שאם פייסבוק יהיה דף הבית שלי זה כמו להודות שאני מכורה.
השבמחקהצעד הראשון בפתרון הבעיה הוא להודות בה...
השבמחק