ערב טוב לכולם.
היו אמורים להיות לי שבועיים של הפלגה שקטה יחסית ואיכשהו כמה דברים השתבשו בו-זמנית והכל התדרדר לערימה גדולה של קקה. אפילו אין גורם אחד בודד שניתן להאשים. מדובר פה בשיתוף פעולה בין אירגוני שלא למטרות רווח. רק למטרת הסבל שלי. אני מתבכיין, כמובן. זו פשוט סיטואציה של מזל רע שהשד יודע איך היא נפלה עלי. כנראה באותו האופן שנפלה עלי הסיטואציה של המזל הטוב שסידר לי את השבועיים הנ"ל מלכתחילה...
כפי שהבטחתי, הקטע הבא הוא טיפה ניצי אז מי שממש לא בקטע שידלג.
בעיות פליטה
רוחות שלום מנשבות באוויר ואיתם באה יונת השלום, וכמו כל יונה, גם היא יכולה לשאת מחלות לא נעימות במיוחד. ביבי קורץ לשמאל בעצם זה שהוא מוכן לדבר על הנושא, אבל אני רוצה להזכיר לכולם שהמרחק בין גישת הפאתח, שכולנו ראינו מהי בועידה שהם עשו, לבין הדרישה לפירוז השטחים הפלסטינים, הכרה בישראל כמדינה יהודית, נורמליזציה ביחסים עם מדינות ערב וריבונות ישראלית בגושי ההתנחלות הגדולים ובירושלים השלמה, עדיין שמה אותנו בצד שהשמאל (אפילו המתון) בארץ ובעולם מגדיר בלי שום בושה "פאשיסטי".
דיברתי על בושה כיוון שהם באמת צריכים להתבייש כשהם משווים אותנו למשטרים חשוכים. למה בעולם עושים את זה? כי הם אנטישמים. אבל אני לא דואג. ברגע האמת, מבט אחד מגוש ארה"ב-בריטניה-צרפת-גרמניה וגם המדינות עם הכי הרבה מי שתייה נקיים תתכופפנה. למה בארץ עושים את זה? שנאה עצמית כמו שרק יהודים יכולים להרגיש. יש בקרבנו גייס חמישי שחושב שכולנו צריכים להעמד עם הפנים מערבה ולהתחיל לרוץ עד שמי הים התיכון יפריעו לנו לנשום ואז עוד קצת. יש ביניהם אפילו כאלה המגדירים את עצמם כמתונים יחסית ובכל זאת מדברים זכות השיבה לפלסטינים. בעיה שאולי יותר מוכרת לכם כ"בעיית הפליטים".
באיזור הזמן של קום המדינה הייתה לנו מלחמה יחס
זה מחזיר אותי עוד יותר אחורה למלחמת העולם הראשנה (אז קראנו לה "המלחמה הגדולה", ילדים). בעוד אנחנו קיבלנו את הצהרת בלפור שהבטיחה לנו בית לאומי בארץ ישראל, ערביי שטח המנדט הבריטי המיועד קיבלו בתכתובות המכונות "מכתבי מקמאהן" את עבר הירדן המזרחי כמדינה ריבונית (מכאן, אגב, שואבות התנועות הלאומיות בארצנו את הסיסמה "ירדן היא המדינה הפלסטינית"). המצב שנוצר לאחר מה שאנו מכנים "הספר הלבן הראשון" הוא שירדן היא של הערבים ובין הירדן לים, גם אנחנו וגם הערבים. בשותף. הפתרון הפלסטיני לבעיית הפליטים מציע את אותו הטריק רק עם הקו הירוק בתפקיד הירדן. התוצאה - קטסטרופה. מדינה שקולטת מיליוני אזרחים חדשים ששונאים שנאת דם את כל מי שכבר שם. במקרה כזה או שתתרחש מלחמת אזרחים, או ששוב תהיה תוכנית חלוקה על השטח שכבר חולק.
מה שהכי מטריד אותי זה שאין קונצנזוס אצלינו לגבי זה. רק לא מזמן יצא לי לקרוא במעריב טור של פלסטיני שכתב שהוא לא מבין למה מצפים שהוא ילך לגור "במדינה פלסטינית מצ'וקמקת" בגדה כשהוא יכול לגור במדינה שלנו. מעריב מפרסמים את החרא הזה! הייתי מצפה את זה מהארץ ומקעקוע על התחת של יוסי ביילין אבל ממעריב?! אפילו השם של העניין גורם לזה להישמע כאילו יש כאן דילמה.
בואו נסכם על זה שהפרדות מהפלסטינים, משמעה שהם ילכו להזדיין עם כל החברים שלהם. ואם מישהו כאן חושב שהם המסכנים בכל "בעיית הפליטים" הזו מוזמן ללכת ולתת להם חיבוק גדול לפני שהם מבצעים בו לינץ'. אפילו בן-גוריון אמר בנושא "מי אמר להם לברוח?".
לא עוד אמונה
ב-1 לחודש הייתי בהופעה של Faith No More!!!!!!!!! היה מדהים!
זה התחיל בבוקר לא רע בכלל (לקחתי חופש). אחרי ארוחת צהריים נסעתי עם חברים לגני התערוכה. עצירה לרכש ערק, בירות, נישנושים, אוכל, קרח ודלק ואנחנו שם. חיכינו שעה עד לפתיחת הקופות בכדי שנוכל למשוך את הכרטיסים שרכשנו מראש. אחת מהקבוצה קיבלה במקרה עוד כרטיס במעטפה שלה, דבר שזיכה אותנו בארוחה לא רעה יום למחרת. נכנסנו שמחים וטובי לב לביתן 1.
ההופעה הייתה אמורה להיות ההד-ליין של פסטיבל אינדי, שזה בסך הכל אומר שמופעי החימום היו הופעות מלאות. ראשונים "עלו" Monotonix. הסיבה למרכאות היא שהם ביצעו הופעה שלמה תוך כדי קראוד-סרף (כולל תופים). זה היה סוג של חוויה. אחריהם עלו Dinosaur Jr שהיו משעממים ואני לא רוצה לדבר עליהם בכלל.
ואז זה קרה. פיית נו מור עלו אחרי 12 בלילה והרביצו בנו תורה. רשימת השירים כללה כמעט את כל מה שכיוונתי אליו חוץ מכמה שירים. חבל לי שלא יצא לנו לראות את זה בלייב. מעבר לזה הם נתנו אחלה הופעה עם שני הדרנים. הם דיברו עם הקהל והקהל דיבר איתם. מייק פאטון אפילו הזמין אותנו לטבילה לילית בחוף התופים. היה פיצוץ.
אגב, מי שרוצה לראות הופעה מהאיחוד, שיסתכל כאן.
יצאתי בנזק של 180 ש"ח: 80 על החולצה הרשמית של סיבוב ההופעות ו-100 על שלושת האלבומים האחרונים. סך הכל, התענוג יצא יותר מ-500 ש"ח אבל היה שווה. עכשיו נשאר רק לחכות ולראות עם איזה הרכב פאטון יחזור אלינו.
לסיום
הבטחתי שהפוסט הבא יהיה על מערכת החינוך אבל הפוסט הזה יצא רציני מדי אז נראה מה יהיה. אולי אני אתחיל את הפוסט הבא מלחשוב על בדיחות טיפשים.
אל תשתו ותנהגו,
רז.
היו אמורים להיות לי שבועיים של הפלגה שקטה יחסית ואיכשהו כמה דברים השתבשו בו-זמנית והכל התדרדר לערימה גדולה של קקה. אפילו אין גורם אחד בודד שניתן להאשים. מדובר פה בשיתוף פעולה בין אירגוני שלא למטרות רווח. רק למטרת הסבל שלי. אני מתבכיין, כמובן. זו פשוט סיטואציה של מזל רע שהשד יודע איך היא נפלה עלי. כנראה באותו האופן שנפלה עלי הסיטואציה של המזל הטוב שסידר לי את השבועיים הנ"ל מלכתחילה...
כפי שהבטחתי, הקטע הבא הוא טיפה ניצי אז מי שממש לא בקטע שידלג.
בעיות פליטה
רוחות שלום מנשבות באוויר ואיתם באה יונת השלום, וכמו כל יונה, גם היא יכולה לשאת מחלות לא נעימות במיוחד. ביבי קורץ לשמאל בעצם זה שהוא מוכן לדבר על הנושא, אבל אני רוצה להזכיר לכולם שהמרחק בין גישת הפאתח, שכולנו ראינו מהי בועידה שהם עשו, לבין הדרישה לפירוז השטחים הפלסטינים, הכרה בישראל כמדינה יהודית, נורמליזציה ביחסים עם מדינות ערב וריבונות ישראלית בגושי ההתנחלות הגדולים ובירושלים השלמה, עדיין שמה אותנו בצד שהשמאל (אפילו המתון) בארץ ובעולם מגדיר בלי שום בושה "פאשיסטי".
דיברתי על בושה כיוון שהם באמת צריכים להתבייש כשהם משווים אותנו למשטרים חשוכים. למה בעולם עושים את זה? כי הם אנטישמים. אבל אני לא דואג. ברגע האמת, מבט אחד מגוש ארה"ב-בריטניה-צרפת-גרמניה וגם המדינות עם הכי הרבה מי שתייה נקיים תתכופפנה. למה בארץ עושים את זה? שנאה עצמית כמו שרק יהודים יכולים להרגיש. יש בקרבנו גייס חמישי שחושב שכולנו צריכים להעמד עם הפנים מערבה ולהתחיל לרוץ עד שמי הים התיכון יפריעו לנו לנשום ואז עוד קצת. יש ביניהם אפילו כאלה המגדירים את עצמם כמתונים יחסית ובכל זאת מדברים זכות השיבה לפלסטינים. בעיה שאולי יותר מוכרת לכם כ"בעיית הפליטים".
באיזור הזמן של קום המדינה הייתה לנו מלחמה יחס
ית מפורסמת, מלחמת העצמאות. בזמן מלחמת העצמאות ערבים שישבו כאן בארץ לקחו את הפקעלך שלהם וברחו. הייתה להם סיבה מצויינת. האו"ם הכיר במקום שהם גרו בו כמדינה יהודית והם רצו להיות עם החבר'ה. אלו הם "הפליטים", או יותר נכון, הסבא והסבתא שלהם. כיום, הדרישה הפלסטינית היא מדינה ריבונית בגבולות 67' ושצאצאיהם של אותם פליטים (שכמותם מוערכת בין 3 ל-6 מיליון נפש) ישובו לגור בתחומי הקו הירוק כאזרחים שווים במדינת ישראל.
זה מחזיר אותי עוד יותר אחורה למלחמת העולם הראשנה (אז קראנו לה "המלחמה הגדולה", ילדים). בעוד אנחנו קיבלנו את הצהרת בלפור שהבטיחה לנו בית לאומי בארץ ישראל, ערביי שטח המנדט הבריטי המיועד קיבלו בתכתובות המכונות "מכתבי מקמאהן" את עבר הירדן המזרחי כמדינה ריבונית (מכאן, אגב, שואבות התנועות הלאומיות בארצנו את הסיסמה "ירדן היא המדינה הפלסטינית"). המצב שנוצר לאחר מה שאנו מכנים "הספר הלבן הראשון" הוא שירדן היא של הערבים ובין הירדן לים, גם אנחנו וגם הערבים. בשותף. הפתרון הפלסטיני לבעיית הפליטים מציע את אותו הטריק רק עם הקו הירוק בתפקיד הירדן. התוצאה - קטסטרופה. מדינה שקולטת מיליוני אזרחים חדשים ששונאים שנאת דם את כל מי שכבר שם. במקרה כזה או שתתרחש מלחמת אזרחים, או ששוב תהיה תוכנית חלוקה על השטח שכבר חולק.
מה שהכי מטריד אותי זה שאין קונצנזוס אצלינו לגבי זה. רק לא מזמן יצא לי לקרוא במעריב טור של פלסטיני שכתב שהוא לא מבין למה מצפים שהוא ילך לגור "במדינה פלסטינית מצ'וקמקת" בגדה כשהוא יכול לגור במדינה שלנו. מעריב מפרסמים את החרא הזה! הייתי מצפה את זה מהארץ ומקעקוע על התחת של יוסי ביילין אבל ממעריב?! אפילו השם של העניין גורם לזה להישמע כאילו יש כאן דילמה.
בואו נסכם על זה שהפרדות מהפלסטינים, משמעה שהם ילכו להזדיין עם כל החברים שלהם. ואם מישהו כאן חושב שהם המסכנים בכל "בעיית הפליטים" הזו מוזמן ללכת ולתת להם חיבוק גדול לפני שהם מבצעים בו לינץ'. אפילו בן-גוריון אמר בנושא "מי אמר להם לברוח?".
לא עוד אמונה
ב-1 לחודש הייתי בהופעה של Faith No More!!!!!!!!! היה מדהים!
זה התחיל בבוקר לא רע בכלל (לקחתי חופש). אחרי ארוחת צהריים נסעתי עם חברים לגני התערוכה. עצירה לרכש ערק, בירות, נישנושים, אוכל, קרח ודלק ואנחנו שם. חיכינו שעה עד לפתיחת הקופות בכדי שנוכל למשוך את הכרטיסים שרכשנו מראש. אחת מהקבוצה קיבלה במקרה עוד כרטיס במעטפה שלה, דבר שזיכה אותנו בארוחה לא רעה יום למחרת. נכנסנו שמחים וטובי לב לביתן 1.
ההופעה הייתה אמורה להיות ההד-ליין של פסטיבל אינדי, שזה בסך הכל אומר שמופעי החימום היו הופעות מלאות. ראשונים "עלו" Monotonix. הסיבה למרכאות היא שהם ביצעו הופעה שלמה תוך כדי קראוד-סרף (כולל תופים). זה היה סוג של חוויה. אחריהם עלו Dinosaur Jr שהיו משעממים ואני לא רוצה לדבר עליהם בכלל.
ואז זה קרה. פיית נו מור עלו אחרי 12 בלילה והרביצו בנו תורה. רשימת השירים כללה כמעט את כל מה שכיוונתי אליו חוץ מכמה שירים. חבל לי שלא יצא לנו לראות את זה בלייב. מעבר לזה הם נתנו אחלה הופעה עם שני הדרנים. הם דיברו עם הקהל והקהל דיבר איתם. מייק פאטון אפילו הזמין אותנו לטבילה לילית בחוף התופים. היה פיצוץ.
אגב, מי שרוצה לראות הופעה מהאיחוד, שיסתכל כאן.
יצאתי בנזק של 180 ש"ח: 80 על החולצה הרשמית של סיבוב ההופעות ו-100 על שלושת האלבומים האחרונים. סך הכל, התענוג יצא יותר מ-500 ש"ח אבל היה שווה. עכשיו נשאר רק לחכות ולראות עם איזה הרכב פאטון יחזור אלינו.
לסיום
הבטחתי שהפוסט הבא יהיה על מערכת החינוך אבל הפוסט הזה יצא רציני מדי אז נראה מה יהיה. אולי אני אתחיל את הפוסט הבא מלחשוב על בדיחות טיפשים.
אל תשתו ותנהגו,
רז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה